ברטנורא על משנה נזיר ד׳:ד׳

4 וְאִם שֶׁלָּהּ. כְּגוֹן שֶׁנָּתַן לָהּ אַחֵר בְּמַתָּנָה עַל מְנָת שֶׁאֵין לְבַעֲלָהּ רְשׁוּת בָּהֶן. דְּנִכְסֵי מְלוֹג וְנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל כֻּלָּן מְשֻׁעְבָּדִים לְבַעֲלָהּ:

5 חַטָּאת תָּמוּת. מַמְתִּינִין לָהּ עַד שֶׁתָּמוּת:

6 וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד. כְּשַׁלְמֵי נָזִיר שֶׁאֵין נֶאֱכָלִים אֶלָּא לְיוֹם וְלַיְלָה:

7 וְאֵין טְעוּנִין לָחֶם. שֶׁכָּל שַׁלְמֵי נָזִיר טְעוּנִים לֶחֶם, וְזוֹ הוֹאִיל וְהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ אֵין שְׁלָמִים הַלָּלוּ טְעוּנִין לֶחֶם:

8 הָיוּ לָהּ מָעוֹת סְתוּמִים. שֶׁהִפְרִישָׁתָן סְתָם לְקָרְבְּנוֹת נָזִיר, וְלֹא פֵּרְשָׁה אֵלּוּ הֵם לַחַטָּאת וְאֵלּוּ הֵם לְעוֹלָה וְאֵלּוּ הֵם לִשְׁלָמִים:

9 יִפְּלוּ לִנְדָבָה. לַתֵּבוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ שֶׁמַּשְׁלִיכִים בָּהֶם שְׁאָר מְעוֹת נְדָבָה וְקוֹנִים מֵהֶן קָרְבָּנוֹת שֶׁכֻּלָּן עוֹלוֹת:

10 לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. לְכַתְּחִלָּה אָסוּר לֵהָנוֹת בָּהֶן, וְאִם נֶהֱנָה אֵינוֹ חַיָּב לְהָבִיא קָרְבַּן מְעִילָה הָאָמוּר בְּכָל מִי שֶׁנֶּהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ: