ברטנורא על משנה מנחות י״א:ח׳

8 וְאֶת הַבְּזִיכִים לְאַחַר שַׁבָּת. וְדִינָן הָיָה לְסַדְּרָן בְּשַׁבָּת בִּשְׁעַת עֲרִיכַת הַלֶּחֶם:

9 וְהִקְטִיר אֶת הַבְּזִיכִים בְּשַׁבָּת פְּסוּלָה. דִּמְחֻסַּר זְמַן הוּא, שֶׁלֹּא הָיָה עַל הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא שִׁשָּׁה יָמִים. וְהָכָא אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן וְלוֹמַר יַנִּיחֶנּוּ עַד שַׁבָּת הַבָּאָה, דְּכֵיוָן דְּלֶחֶם נִסְדָּר כְּדִינוֹ בְּשַׁבָּת, קִדְּשׁוֹ שֻׁלְחָן וְשׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁהוֹתוֹ אֶלָּא עַד שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה, דְּמִפְּסִיל בְּלִינָה:

10 וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל. אִם הִקְטִירָן עַל מְנָת לֶאֱכֹל הַלֶּחֶם לְמָחָר אֵינוֹ פִּגּוּל, שֶׁלֹּא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ:

11 וְלֹא מִשּׁוּם נוֹתָר. שֶׁאֵין נוֹתָר חָל עַל הַלֶּחֶם, שֶׁהֲרֵי אֵין רָאוּי לַאֲכִילָה:

12 וְטָמֵא. הָאוֹכְלוֹ בְּטֻמְאַת הַגּוּף אֵינוֹ בְּכָרֵת, כִּדְאָמְרִינַן בְּהַקֹּמֶץ דַּף כה הַנִּתָּר לַטְּהוֹרִים חַיָּבִים עָלָיו מִשּׁוּם טֻמְאָה, וְזֶה לֹא נִתַּר לַטְּהוֹרִים מֵעוֹלָם, דְּבְזִיכִים הֲווּ מַתִּירִים דִּידֵיהּ וְלֹא קָרְבוּ כְּהִלְכָתָן:

13 יַנִּיחֶנּוּ לַשַּׁבָּת הַבָּאָה. וְיַעֲמֹד שְׁבוּעַיִם עַל הַשֻּׁלְחָן. דְּכֵיוָן דְּלֹא נִסְדַּר בְּשַׁבָּת אֵין שֻׁלְחָן מְקַדֵּשׁ עַד שֶׁתַּגִּיעַ שַׁבָּת, וּמֵאוֹתוֹ שַׁבָּת יָכוֹל לְהַשְׁהוֹתָן שִׁבְעַת יָמִים:

14 שֶׁאֲפִלּוּ הִיא עַל הַשֻּׁלְחָן יָמִים רַבִּים. קֹדֶם הַשַּׁבָּת:

15 אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. שֶׁאֵין הַשֻּׁלְחָן מְקַדְּשׁוֹ עַד הַשַּׁבָּת, הִלְכָּךְ לֹא מִיפְסָל בְּלִינָה לְאַחַר הַשַּׁבָּת: