ברטנורא על משנה מנחות י׳:א׳

1 רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר הָעֹמֶר הָיָה בָא בְשַׁבָּת. כְּשֶׁחָל שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, הָעֹמֶר דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁכָּל קָרְבָּן שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה. וְהָיָה הָעֹמֶר בָּא מִשָּׁלֹשׁ סְאִין, שֶׁהָיוּ קוֹצְרִין שָׁלֹשׁ סְאִין שְׂעֹרִין וּמְנִיפִין אוֹתָן בְּנָפָה עַד שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָן עַל עִשָּׂרוֹן אֶחָד מֻבְחָר:

2 וּבְחֹל. אִם חָל שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן לִהְיוֹת בְּחֹל, הָיוּ קוֹצְרִין אוֹתוֹ חָמֵשׁ סְאִין, דְּסָבַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עִשָּׂרוֹן מֻבְחָר בְּלֹא טִרְחָא שֶׁאֵינוֹ מְנַפֶּה אוֹתוֹ כָּל כָּךְ אָתֵי מֵחָמֵשׁ, בְּטִרְחָא כְּשֶׁמְּנַפֶּה אוֹתוֹ הַרְבֵּה אָתֵי מִשָּׁלֹשׁ. בְּחֹל מַיְתִינַן מֵחָמֵשׁ, שֶׁכָּךְ מְשֻׁבָּח הַדָּבָר יוֹתֵר שֶׁמְּנִיפִין מִכָּל סְאָה מְעַט אוֹתוֹ סֹלֶת דַּק הַיּוֹצֵא רִאשׁוֹן שֶׁהוּא מֻבְחָר, וּמוֹצִיאִין מֵחָמֵשׁ סְאִין עִשָּׂרוֹן. בְּשַׁבָּת מֵבִיא שָׁלֹשׁ, מוּטָב שֶׁיַּרְבֶּה בִּמְלָאכָה אַחַת שֶׁרוֹקֵד שָׁלֹשׁ סְאִים פְּעָמִים הַרְבֵּה, וְאַל יַרְבֶּה בִּמְלָאכוֹת הַרְבֵּה שֶׁיִּקְצֹר וְיִבְרֹר וְיִטְחֹן וִירַקֵּד שְׁנֵי סְאִין יוֹתֵר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל:

3 בִּשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם וּבְשָׁלֹשׁ קֻפּוֹת וּבְשָׁלֹשׁ מַגָּלוֹת. לְפַרְסֵם הַדָּבָר שֶׁקְּצִירַת הָעֹמֶר בְּמוֹצָאֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, מִפְּנֵי הַצְּדוֹקִים שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים שֶׁאֵין הָעֹמֶר בָּא אֶלָּא בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת: