ברטנורא על משנה מעשרות ב׳:א׳

1 הָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק. עַם הָאָרֶץ הֶחָשׁוּד עַל הַמַּעַשְׂרוֹת:

2 אוֹכְלִין וּפְטוּרִים. דְּאֵמוּר לֹא רָאוּ פְּנֵי הַבַּיִת וְלֹא הֻקְבְּעוּ לַמַּעֲשֵׂר. וְאַף עַל גַּב דְּמֶכֶר קוֹבֵעַ לַמַּעֲשֵׂר, הַאי מַתָּנָה יָהֵיב לְהוּ, וּמַתָּנָה אֵינָהּ קוֹבַעַת:

3 מְתַקְּנִים וַדָּאי. שֶׁהַנּוֹתֵן לֹא עִשֵּׂר, דְּסָבַר הוּא שֶׁיֹּאכְלוּ בַּשּׁוּק וְלֹא בָעֵי עִשּׂוּרֵי, וְכֵיוָן דְּהִכְנִיסוּם לַבַּיִת הֻקְבְּעוּ. וְדַוְקָא שֶׁנָּתַן לָהֶם דָּבָר מֻעָט שֶׁרָאוּי לְאָכְלוֹ בַּשּׁוּק, אֲבָל אִם נָתַן דָּבָר מְרֻבֶּה, אוֹ שֶׁהָיָה הַמְקַבֵּל אָדָם שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל בַּשּׁוּק, אוֹ הַדָּבָר הַנִּתַּן אֵינוֹ נֶאֱכָל כָּךְ כְּמוֹת שֶׁהוּא, בְּכָל אֵלּוּ הֲוֵי כְּאוֹמֵר הַכְנִיסוּ לְבָתֵּיכֶם, וְאָסוּר לֶאֱכֹל מֵהֶם עֲרַאי דְּמִסְּתָמָא כְּבָר הֻקְבְּעוּ לַמַּעֲשֵׂר:

4 אֵין מְתַקְּנִים אֶלָּא דְמָאי. וְנוֹתֵן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לַכֹּהֵן, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְעָנִי נוֹטֵל לְעַצְמוֹ: