ברטנורא על משנה מעשרות ב׳:ב׳

2 וְאָמַר טְלוּ לָכֶם תְּאֵנִים. בַּעַל הַשַּׁעַר אוֹ בַעַל הַחֲנוּת אָמַר כֵּן:

3 וּבַעַל הַשַּׁעַר וּבַעַל הַחֲנוּת חַיָּבִין. דְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם טוֹבֵל לוֹ, אֲבָל לֹא לַאֲחֵרִים:

4 וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר. מִשּׁוּם דְּשַׁעַר וַחֲנוּת אָדָם בּוֹשׁ לֶאֱכֹל בְּתוֹכוֹ. וְחָצֵר הַקּוֹבַעַת לַמַּעֲשֵׂר הִיא כָּל שֶׁאֵין אָדָם בּוֹשׁ לֶאֱכֹל בְּתוֹכָהּ:

5 עַד שֶׁיַּחֲזִיר פָּנָיו. בַּמָּקוֹם שֶׁיּוֹשֵׁב וּמוֹכֵר הוּא בּוֹשׁ לֶאֱכֹל בְּלֹא חֲזָרַת פָּנִים, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יוֹשֵׁב וּמוֹכֵר אֵינוֹ בוֹשׁ, וְקַיְמָא לָן מָקוֹם שֶׁהוּא בּוֹשׁ פָּטוּר, מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ בוֹשׁ חַיָּב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: