ברטנורא על משנה גיטין ט׳:א׳

1 הַמְגָרֵשׁ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר. טַעֲמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דִּכְתִיב ויקרא כא וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ, אֲפִלּוּ לֹא נִתְגָּרְשָׁה אֶלָּא מֵאִישָׁהּ, דְּאָמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מְגֹרֶשֶׁת מִמֶּנִּי וְאִי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם, פְּסוּלָה לַכְּהֻנָּה. אַלְמָא גֵט הוּא, וְהָכָא דְשַׁרְיָהּ לְכָל אָדָם חוּץ מִזֶּה, מֻתֶּרֶת לַאֲחֵרִים:

2 וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. דְּאָמְרֵי אִסּוּר כְּהֻנָּה שָׁאנֵי, שֶׁרִבָּה בָּהֶם הַכָּתוּב מִצְוֹת יְתֵרוֹת, וְאַף עַל גַּב דַּהֲוָה גֵט לְפָסְלָהּ לִכְהֻנָּה, לֹא הָוֵי גֵט לְהַתִּירָהּ לַאֲחֵרִים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וְלֹא אָסְרֵי רַבָּנָן אֶלָּא כְשֶׁאָמַר הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם אֶלָּא לִפְלוֹנִי, אוֹ חוּץ מִפְּלוֹנִי. אֲבָל אִי אָמַר לָהּ הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִנָּשְׂאִי לִפְלוֹנִי, מוֹדוּ רַבָּנָן דַּהֲוֵי גֵט, שֶׁהֲרֵי הִתִּירָהּ לְכָל אָדָם בִּמְסִירַת הַגֵּט אֶלָּא שֶׁהִתְנָה עִמָּהּ שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא לְאוֹתוֹ פְלוֹנִי, וַהֲוָה כִשְׁאָר תְּנַאי בְעָלְמָא. וְאַסְרֵי רַבָּנָן לַמְּגָרֵשׁ לוֹמַר הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּנָּשְׂאִי לִפְלוֹנִי, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ נְשׁוֹתֵיהֶן נוֹתְנִים זֶה לָזֶה בְּמַתָּנָה. וְכָל תְּנַאי שֶׁמַּתְנֶה אָדָם בַּגֵּט קֹדֶם כְּתִיבַת הַגֵּט, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִכְתַּב הַתְּנַאי בְתוֹכוֹ, הַגֵּט פָּסוּל. אֶלָּא אַחַר שֶׁנְּתָנוֹ לְיָדָהּ מַתְנֶה מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לְהַתְנוֹת: