ברטנורא על משנה עירובין ה׳:ו׳

6 עִיר שֶׁל יָחִיד. כְּגוֹן שֶׁאָדָם אֶחָד קָנָה כֻּלָּהּ וְהוּא מַשְׂכִּיר כָּל בָּתֶּיהָ לִבְנֵי אָדָם הַדָּרִים בָּהּ. וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים:

7 מְעָרְבִין אֶת כֻּלָּהּ. כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ מְעָרְבִין כְּשֶׁהָיְתָה שֶׁל יָחִיד, שֶׁלֹּא הָיְתָה צְרִיכָה שִׁיּוּר:

8 אֵין מְעָרְבִין אֶת כֻּלָּהּ. שֶׁאָסוּר לְעָרֵב עִיר שֶׁל רַבִּים אִם אֵין מְשַׁיֵּר בָּהּ בָּתִּים יְדוּעִים בְּלֹא עֵרוּב, דְּהַהוּא שִׁיּוּר הָוֵי הֶכֵּר דְּטַעְמָא מִשּׁוּם עֵרוּב הוּא וְלֹא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרַת רְשׁוּת הָרַבִּים. וְזוֹ הוֹאִיל וְהָיְתָה שֶׁל רַבִּים וְהָיְתָה צְרִיכָה שִׁיּוּר, אַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא הַוְיָא שֶׁל יָחִיד, נִדּוֹנֵית כְּבַתְּחִלָּה:

9 אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה חוּצָה לָהּ. שִׁיּוּר שֶׁלֹּא עֵרְבוֹ עִם שְׁאָר הָעִיר. וּרְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לָן, שֶׁאֲפִלּוּ שִׁיּוּר שֶׁל חוּצָה לָהּ מוֹעִיל לִשְׁאָר הָעִיר:

10 כָּעִיר חֲדָשָׁה שֶׁבִּיהוּדָה. עִיר הָיְתָה בִּיהוּדָה וּשְׁמָהּ חֲדָשָׁה, וְלֹא הָיוּ בָּהּ אֶלָּא חֲמִשִּׁים דִּיּוּרִים, וְהִיא הָעִיר הַיּוֹתֵר קְטַנָּה שֶׁבְּכָל אֶרֶץ יְהוּדָה, וְהִיא הָיְתָה שִׁיּוּר לְעִיר גְּדוֹלָה הַסְּמוּכָה לָהּ, וְהוּא שִׁעוּר הַשִּׁיּוּר שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁיֵּר בָּעִיר שֶׁלֹּא יְעָרְבוֹ עִם הָאֲחֵרִים מִשּׁוּם הֶכֵּירָא:

11 רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת כוּ'. וּפְסַק הַהֲלָכָה אֲפִלּוּ בַּיִת אֶחָד בְּחָצֵר אֶחָד הָוֵי שִׁיּוּר. וְעִיר שֶׁאֵין לָהּ אֶלָּא פֶּתַח אֶחָד בִּלְבַד, אֲפִלּוּ הָיְתָה שֶׁל רַבִּים, אֵין צָרִיךְ שִׁיּוּר: