ברטנורא על משנה עירובין ה׳:ה׳

5 אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מִן הַמֻּמְחֶה. אָדָם הַבָּקִי בִּמְדִידָה. וְגָאוֹן פֵּרֵשׁ מֻמְחֶה לְשׁוֹן וּמָחָה עַל כָּתֵף יַם כִּנֶּרֶת במדבר לד, כְּלוֹמַר שֶׁמִּתְכַּוְּנִים לִמְדֹּד הַתְּחוּמִין לְכַתְּחִלָּה מִן הַמָּקוֹם הַשָּׁוֶה וְהַיָּשָׁר כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא צָרִיךְ לְקַדֵּר:

6 רִבָּה לְמָקוֹם אֶחָד וּמִעֵט לְמָקוֹם אַחֵר. שֶׁנִּמְצְאוּ סִימָנֵי תְּחוּם זוֹ אֲרֻכִּין וּבוֹלְטִין מִכְּנֶגֶד סִימָנֵי תְּחוּם קֶרֶן שֶׁכְּנֶגְדָהּ:

7 שׁוֹמְעִין לִמְקוֹם שֶׁרִבָּה. וּמוֹצִיאִין מִדַּת הַקְּצָרָה כְּנֶגְדָהּ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מָתַח מִתְּחִלָּה הַחֶבֶל כָּל צָרְכּוֹ. וְתַנְיָא בַּתּוֹסֶפְתָּא שֶׁהוּא צָרִיךְ לְמָתְחוֹ בְּכָל כֹּחוֹ:

8 רִבָּה לְאֶחָד וּמִעֵט לְאַחֵר. הָכִי קָאָמַר, רִבָּה אֶחָד וּמִעֵט אַחֵר, שֶׁמָּדְדוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם מֻמְחִים, זֶה רִבָּה וְזֶה מִעֵט: