ברטנורא על משנה חולין ג׳:ו׳

6 הַדּוֹרֵס. הָאוֹחֵז בְּצִפָּרְנָיו וּמַגְבִּיהַּ מִן הַקַּרְקַע מַה שֶּׁהוּא אוֹכֵל. וְיֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ, שֶׁאֵינוֹ מַמְתִּין לַבַּעַל חַי עַד שֶׁיָּמוּת אֶלָּא אוֹכְלוֹ מֵחַיִּים:

7 אֶצְבַּע יְתֵרָה. זוֹ אֶצְבַּע הַגְּבוֹהָה שֶׁאֲחוֹרֵי הָאֶצְבָּעוֹת:

8 וְקֻרְקְבָנוֹ נִקְלָף. הַכִּיס שֶׁבְּתוֹךְ הַקֻּרְקְבָן נִקְלָף מִבְּשַׂר הַקֻּרְקְבָן. וְלֹא שֶׁיִּהְיֶה כָּל עוֹף טָהוֹר צָרִיךְ לְכָל הַסִּימָנִים הַלָּלוּ, אֶלָּא סִימָן אֶחָד בִּלְבָד דַּי, וּבִלְבָד שֶׁנֵּדַע בּוֹ שֶׁאֵינוֹ דוֹרֵס וְאוֹכֵל. וְהַגְּאוֹנִים כָּתְבוּ שֶׁמָּסֹרֶת בְּיָדָם שֶׁאֵין מַכְשִׁירִים עוֹף הַבָּא בְּסִימָן אֶחָד וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּדוּעַ לָנוּ בּוֹ שֶׁאֵינוֹ דוֹרֵס וְאוֹכֵל, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה אוֹתוֹ סִימָן שֶׁקֻּרְקְבָנוֹ נִקְלָף בַּיָּד, אֲבָל אִם אֵינוֹ נִקְלָף בַּיָּד אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ זֶפֶק אוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה מֵעוֹלָם לֹא הִתִּירוּהוּ:

9 הַחוֹלֵק אֶת רַגְלָיו. כְּשֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל הַחוּט נוֹתֵן שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו מִכָּאן וּשְׁתַּיִם מִכָּאן:

10 טָמֵא. בְּיָדוּעַ שֶּׁהוּא דוֹרֵס: