מקור משנה חולין ג׳:ו׳
6 סִימָנֵי בְהֵמָה וְחַיָּה נֶאֶמְרוּ מִן הַתּוֹרָה, וְסִימָנֵי הָעוֹף לֹא נֶאֱמָרוּ. אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל עוֹף הַדּוֹרֵס, טָמֵא. כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה, וְזֶפֶק, וְקֻרְקְבָנוֹ נִקְלָף, טָהוֹר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר, כָּל עוֹף הַחוֹלֵק אֶת רַגְלָיו, טָמֵא:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין ג׳:ו׳
6 ל סִימָנֵי כוּ'. לְהַכִּיר בֵּין טָמֵא לַטָּהוֹר. אֲבָל לְהַכִּיר בֵּין בְּהֵמָה לְחַיָּה לְעִנְיַן חֵלֶב וְכִסּוּי, לֹא דִבְּרָה בָהֶם הַמִּשְׁנָה וְהֵם מְפֹרָשִׁים בַּגְּמָרָא:
7 לא וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתַּרְנְגֹלֶת אוֹכֶלֶת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים בְּעוֹדָם חַיִּים, אֵין זוֹ קְרוּיָה דְּרִיסָה. הָרַ"ן:
8 לב וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּרֹב הָעוֹפוֹת הִיא, קָרֵי לָהּ יְתֵרָה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ בְּסֵדֶר חַבְרוֹתֶיהָ. הָרַ"ן:
9 לג רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁנִּקְלָף בַּיָּד כִּדְכָתַב לְקַמָּן. וּמִיהוּ מוּכָח בַּגְּמָרָא שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִקְלָף עַד שֶׁעָמַד בַּשֶּׁמֶשׁ וְנִתְרַפֵּא, בְּהָכִי סַגִּי. אֲבָל אִי לֹא מִקְלָף בְּיָדָא אֶלָּא בְסַכִּינָא, סְפֵקָא הֲוֵי: