ברטנורא על משנה ביצה ד׳:א׳

1 הַמֵּבִיא. מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. בְּתוֹךְ הַתְּחוּם:

2 לֹא יְבִיאֵם וְכוּ'. לָתֵת שָׁלֹשׁ וְאַרְבַּע כַּדּוֹת בְּתוֹךְ סַל אוֹ קֻפָּה וְיִשָּׂאֵם, מִשּׁוּם דְּנִרְאֶה כְּמַעֲשֵׂה חֹל לָשֵׂאת מַשָּׂאוֹת. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְשַׁנּוֹת מֻתָּר:

3 אֲבָל מֵבִיא הוּא עַל כְּתֵפוֹ. אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, דְּמוּכַח דִּלְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב:

4 אוֹ לְפָנָיו. בְּיָדוֹ:

5 וְכֵן הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן. לְהֶסֵּק אוֹ לִבְהֵמָה:

6 לֹא יַפְשִׁיל קֻפָּה לַאֲחוֹרָיו. שֶׁנִּרְאֶה כְּדֶרֶךְ חֹל:

7 וּמַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זִמְּנָהּ מִבְּעוֹד יוֹם וְלֹא הָיָה רָגִיל לְהַסִּיק מִמֶּנָּה, דְּלֵית לֵיהּ לְהַאי תַּנָּא מֻקְצֶה:

8 אֲבָל לֹא בָעֵצִים שֶׁבַּמֻּקְצֶה. רְחָבָה שֶׁאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים קְרוּיָה מֻקְצֶה, עַל שֵׁם שֶׁהִיא מֻקְצָה לְאָחוֹר וְאֵין נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים לָהּ תָּדִיר. וְהָנָךְ עֵצִים דְּאָיְרֵי בְּהוּ הָכָא הֵן קוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל אֲרָזִים הָעוֹמְדוֹת לְבִנְיָן, דְּמֻקְצֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס נִינְהוּ, שֶׁדְּמֵיהֶן יְקָרִים, וּבְהָא אֲפִלּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֵית לֵיהּ מֻקְצֶה מוֹדֶה: