ברטנורא על משנה ביצה ב׳:ג׳

3 וְשָׁוִין שֶׁמַּשִּׁיקִין אֶת הַמַּיִם בִּכְלִי אֶבֶן. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַיִם יָפִים לִשְׁתּוֹת וְנִטְמְאוּ, מְמַלֵּא מֵהֶן כְּלִי אֶבֶן שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, וְנוֹתְנָן בְּמִקְוֵה מַיִם מְלוּחִים אוֹ עֲכוּרִים עַד שֶׁנּוֹשְׁקִים מַיִם לְמַיִם, נִמְצְאוּ אֵלּוּ זְרוּעִים וּמְחֻבָּרִים לְמֵי מִקְוֶה וּבָטְלוּ אַגַּבַּיְהוּ וְטָהֲרוּ. וְאֵין טָהֳרָה בַּמִּקְוֶה לְשׁוּם אֹכֶל וּמַשְׁקֶה אֶלָּא לְמַיִם בִּלְבַד, וְלֹא בְּתוֹרַת טְבִילָה אֶלָּא בְּתוֹרַת זְרִיעָה:

4 אֲבָל לֹא מַטְבִּילִין. שֶׁאֵין נוֹתְנִין אוֹתָן בִּכְלִי עֵץ טָמֵא, שֶׁצָּרִיךְ טְבִילָה לַכְּלִי, לְהַשִּׁיק בּוֹ כְּדֵי לַעֲלוֹת טְבִילָה לִכְלִי אַגַּב הַשָּׁקַת מַיִם:

5 וּמַטְבִּילִין מִגַּב לְגַב. מִי שֶׁהִטְבִּיל כֵּלִים לְדַעַת שֶׁיִּדְרֹךְ בָּהֶן זֵיתִים בְּבֵית הַבַּד לְשֶׁמֶן שֶׁל חֻלִּין, וְנִמְלַךְ לִדְרֹךְ בָּהֶן עֲנָבִים בַּגַּת לְיַיִן שֶׁל תְּרוּמָה, צָרִיךְ לְהַטְבִּילָן פַּעַם שְׁנִיָּה לְשֵׁם תְּרוּמָה. וְכֵן אִם הִטְבִּיל כֵּלִים לְשֵׁם תְּרוּמָה וְנִמְלַךְ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם קֹדֶשׁ, צְרִיכִים טְבִילָה שְׁנִיָּה לְשֵׁם קֹדֶשׁ. וְאוֹתָהּ טְבִילָה יָכֹל לְהַטְבִּיל בְּיוֹם טוֹב, שֶׁאֵין כָּאן תִּקּוּן כְּלִי, לְפִי שֶׁאֵין טְבִילָה זוֹ לְהַעֲלוֹת אוֹתָן מִיּדֵי טֻמְאָה אֶלָּא לְתוֹסֶפֶת טָהֳרָה:

6 וּמֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה. אִם הִטְבִּיל כֵּלִים עַל מְנַת לֶאֱכֹל פִּסְחוֹ עִם חֲבוּרָה זוֹ וְנִמְלַךְ לְהִמָּנוֹת עִם חֲבוּרָה אַחֶרֶת וּבָא לְהַטְבִּיל כֵּלָיו פַּעַם שְׁנִיָּה, אוֹתָהּ טְבִילָה מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ בְּיוֹם טוֹב: