ברטנורא על משנה בבא בתרא א׳:ד׳

4 כֹּתֶל חָצֵר. שֶׁל שֻׁתָּפִין:

5 עַד אַרְבַּע אַמּוֹת. דִּבְהָכִי סַגִּי לֵיהּ לְהֶזֵּק רְאִיָּה:

6 בְּחֶזְקַת שֶׁנָּתַן. כְּשֶׁזֶּה תּוֹבְעוֹ חֲצִי הַיְצִיאָה וְזֶה אוֹמֵר כְּבָר נָתַתִּי חֶלְקִי, נֶאֱמָן, עַד שֶׁיָּבִיא הַתּוֹבֵעַ עֵדִים שֶׁתְּבָעוֹ וְלֹא נָתַן. דְּמִשְׁפָּט זֶה גָּלוּי לַכֹּל שֶׁחוֹבָה עָלָיו לְסַיְּעוֹ, וְלֹא הָיָה זֶה בּוֹנֵהוּ מִשֶּׁלּוֹ אֶלָּא הָיָה מְבִיאוֹ לְבֵית דִּין:

7 סָמַךְ לוֹ כֹתֶל אַחֵר. לְאַחַר שֶׁבָּנָה הָאֶחָד לְמַעְלָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת הַרְבֵּה וְלֹא רָצָה לְסַיְּעוֹ בְּהַגְבָּהָתוֹ, סָמַךְ הַשֵּׁנִי כֹּתֶל אַחֵר כְּנֶגֶד כֹּתֶל זֶה כְּדֵי לְסַכֵּךְ וְלָתֵת תִּקְרָה מִכֹּתֶל לְכֹתֶל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עָלָיו עֲדַיִן הַתִּקְרָה: מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. דְּגַלֵּי דַּעְתֵּיהּ דְּנִיחָא לֵיהּ בַּהַגְבָּהָה דְּהַאִיךְ:

8 בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נָתַן. אִם בָּא הָרִאשׁוֹן וּתְבָעוֹ לַדִּין לְאַחַר שֶׁסָּמַךְ אֶת כָּתְלוֹ לְכֹתֶל רִאשׁוֹן, וְאוֹמֵר לוֹ תֵּן חֶלְקְךָ בְּמַה שֶּׁהִגְבַּהְתִּי אוֹתוֹ, וְזֶה אוֹמֵר נָתַתִּי חֶלְקִי, אֵינוֹ נֶאֱמָן אֶלָּא בְּעֵדִים. שֶׁאֵין מִשְׁפָּט זֶה גָּלוּי, וְעַד שֶׁחִיְּבוּהוּ בֵּית דִּין אֵינוֹ עָשׂוּי לִתֵּן: