ברטנורא על משנה בבא בתרא א׳:ג׳

3 אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ. דְּהָא לֹא אַהֲנֵי לֵיהּ מִידֵי, שֶׁעֲדַיִן קַרְקַע שֶׁלּוֹ פְּתוּחָה. אֲבָל אִם גָּדַר אֶת הָרְבִיעִית, דְּהַשְׁתָּא וַדַּאי אַהֲנֵי לֵיהּ, מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְשַׁלֵּם מַחֲצִית דְּמֵי קָנִים בְּזוֹל. אֲבָל לֹא חֲצִי יְצִיאוֹתָיו, דְּאָמַר לֵיהּ לְדִידִי סַגִּי לִי בִּמְחִצָּה שֶׁל קָנִים וְאִי אֶפְשִׁי בִּיצִיאָה שֶׁל גֶּדֶר אֲבָנִים:

4 מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. מַחֲצִית יְצִיאוֹתָיו כְּפִי מַה שֶּׁגָּדַר. וְהַיְנוּ דְּאִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי יוֹסֵי. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הַנִּקָּף הוּא שֶּׁגָּדַר רוּחַ רְבִיעִית, דְּגַלֵּי דַּעְתֵּיהּ דְּנִיחָא לֵיהּ בְּמַה שֶּׁגָּדַר חֲבֵרוֹ, שֶׁמְּגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל וּמְשַׁלֵּם לַחֲבֵרוֹ חֲצִי יְצִיאוֹתָיו: