ברטנורא על משנה בבא בתרא א׳:ב׳

2 וְכֵן בְּגִנָּה. הָכִי קָאָמַר, וְכֵן בְּגִנָּה סְתָם כִּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדֹּר הוּא, וּמְחַיְּבִים אוֹתוֹ שֶׁלָּקַח מָקוֹם שָׁם לִגְדֹּר:

3 אֲבָל בְּבִקְעָה. סְתָם, הֲרֵי הוּא כִּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדֹּר, וְאֵין מְחַיְּבִים אוֹתוֹ. אֶלָּא אִם רָצָה חֲבֵרוֹ לִגְדֹּר, כּוֹנֵס בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ:

4 וְעוֹשֶׂה לוֹ חֲזִית. סִימָן, לְהֶכֵּר שֶׁהַכֹּתֶל שֶׁלּוֹ. וְהַסִּימָן מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא, שֶׁטָּח רֹאשׁ הַכֹּתֶל אַמָּה בְּסִיד לְצַד חֲבֵרוֹ. וְלֹא לַצַּד שֶׁלּוֹ, שֶׁמָּא יָטוּחַ גַּם חֲבֵרוֹ מִן הַצַּד שֶׁלּוֹ, וְיֹאמַר שֶׁהַכֹּתֶל שֶׁל שְׁנֵיהֶם הוּא. אֲבָל כְּשֶׁטָּח לְצַד חֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ טָח לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ, הָוֵי סִימָן שֶׁהַכֹּתֶל שֶׁלּוֹ. וְאִם יְקַלְּפֶנּוּ חֲבֵרוֹ, קִלּוּפָהּ מֵידָע יְדִיעַ:

5 וְעוֹשִׂין חֲזִית מִכָּאן וּמִכָּאן. לְהוֹדִיעַ שֶׁשְּׁנֵיהֶם עָשׂוּ אוֹתוֹ: