אבקת רוכל קכ״ה

ג בהיות כי בשנים קדמוניות עלה בדעת קצת נכבדים לשלוח לאדוננו המלך יר"ה שיבנה להם כא"ן סמוך לפסגה ואז כתבו וחלקו ביניהם כמה יטול כל אחד חלק בבנין ההוא וע"ז כתבו כתבים והעד עדים וכששלחו לשער ליד איש שישתדל בדבר שאל שיתנו לו אלף פרחים בשכר טרחו וכשראו הנכבדים הנז' תשובה זו סילקו ידיהם ובטלו מחשבותם והיה כלא היה וכל אחד פנה לדרכו ואחר כמה שנים בא משנה אחד לדמשק לבנות כא"ן אחד בצפת תוב"ב כדי שיכנוס ריוח מהשכירו' ובכן קמו הקהלות ומנו את ה"ר משה ביבאס נר"ו שיקנה כל השדות שסביבות הפסגה בין אותם שהיו בהם זתים בין אותם שלא היו בהם זתים הכל קנו ונתנו הכל במתנה למשנה הנז' כדי שיבנה על השדות הנז' כא"ן אחד ונגמר הדבר ובנה הכ"אן ובתוך השדות היה אחד של זתים שהיה של ה"ר משה ביבאש נ"ע ונתחייבו הקהלות לתת לו בשכר מקחו סך ידוע ואחר כ"ז שבנה המשנה הנז' הכא"ן הנז' קם יוסף ליאל וערער על בני הכ"אן לומר שהיה לאביו חזקה בכ"אן מצד שמצא ביד החכם הה"ר משה מיטראני נר"ו שטר שהיה לאביו זכות בכא"ן הנז' והשיבו לו איך לא דברת מהיום כמה שנים השיב אני הייתי קטן כשנהרג אבי ולא הייתי יודע מה השיבו לו ואיך לא תבעו האלמנה או אפטרופוס השיב האפטרופוס שהיה החכם ה"ר משה מטראני לא השגיח בדבר עד עתה שמצא זה השטר בין השטרות השיבו לו ה"ר משה ביבאש קנה כל השדות ולא השאיר פרסה וזה היה מפורסם בכל הקהלו' ואיך לא ערער אביך אז השיב ואמר אבי נהרג קודם שמת ה"ר משה ביבאש נ"ע אמרו לו והלא זה שנים קם בנו של ה"ר משה ביבאש נ"ע ותבע מבני הכא"ן החזקה לאביו בכא"ן ופסקו הרבנים שהיה לו זכות והחכם ה"ר משה מטראני נר"ו היה אחד מהפוסקים וע"פי הפסק הנז' נתפשר עם בני הכא"ן וגבה מהם וזה דבר מפורסם בכל הקהלות ואיך לא ערער אז והחכם הה"ר משה איך הסכים בזכות פסק הנז' ולא זכה אותך בזכות שהיה לך לפי דבריך השיב כבר אמרתי שאני לא הייתי יודע משטר זה וגם החכם לא היה יודע כי לא מצא השטר הנזכר עד עתה:

והנה טענותיו בטלות מכמה פנים ראשונה מה שאמר שאביו נהרג קודם מות ה"ר משה ביבאש נ"ע הוא שוא ודבריו כזב כי העידו עדים כשרים בפני שה"ר משה ביבאש נפטר בארבעה חדשי' קודם הריגת אביו של ה"ר יוסף הנז' שנית שמה שטען שהאפטרופוס לא ידע משטר זה האפוטרופוס העיד בכתב ידו שבכל יום היה רואה שטר זה והרי שגם בטענה זו נשארה תשובת יוסף הנז' מעל:

הנה החכם הנז' כתב שאביו של יוסף זיכה את בנו של החכם הנ' ה"ר יוסף ז"ל בחומש זכות שהיה לו במקום ההוא והחכם אביו יורשו ושהיה שותק שלא לצער את הרבים ועתה הוא מנחל חלקו ליוסף הנז' ויש לתמוה על החכם איך יענה דעת רוח כי מאחר שהודה שהיה יודע משטר זה ולא תבע אדרבא פסק שלא היה לשום אדם זכות בכא"ן כי אם ליאודה ביבאש לו הונח שהיה שום ממשות בשטר זה איבד זכותו ומה הוא מנחל דבר שאין לו מ"מ בהגלות נגלות כי תביעת יוסף ליאל היתה בנויה על קו תוהו ואבני בוהו להתעולל עלילות ברשע לגזול את הרבים קמו ממוני הקהלות בהסכמת רוב הרבנים וחכמי העיר:

והחרימו בעשרה ארורים את כל מי שיתבע עוד כל ימי עולם שום תביעה בחזקת הכא"ן לא חזקה ולא שום תביעה וכל מי שיקום ויטעון או יערער כל דבריו אין בהם ממש וטענותיו כחרש הנשבר לפי שנתברר לנו ובזה זרועות רשעים תשברנה ומתלעות עול ולא יזדון עוד וכל העם הזה על מקומו יבא בשלום והיה זה ביום פ' נאם הצעיר יוסף קארו