תוספתא שקלים א׳

1 בחמשה עשר בו שלוחי בית דין יוצאין ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות שחולחלו בימות הגשמים פי' למועד סמוך לעולי רגלים כדי שיהו מתוקנין בשלשה רגלים אלו. בחמשה עשר בו שלוחי בית דין יוצאין וחופרין בורות שיחין ומערות ומתקנין את המקואות ואת אמת המים כל מקוה שיש בו ארבעים סאה כשר להקוות עליו ושאין בו מ' סאה ממשיכין לו את אמת המים ומשלימין בו ארבעים סאה כדי שיהא כשר להקוות עליו בחמשה עשר בו שלוחי בית דין יוצאין ומפקירין את הכלאים שהפקר ב"ד הפקר ופטור מן המעשרות מצא כלאים בכרם מותר משום גזל ופטור מן המעשרות בשדה אסור משום גזל וחייב במעשרות בחמשה עשר בו שלוחי בית דין יוצאים ומציינין את מקום הטומאה כדי שלא יהו הרבים נתקלין בו אין מציינין לא על הסלע ולא על הגריד אלא על אבן קבועה אין מניחין את הציון במקום הטומאה אלא במקום טהרה סמוך לטומאה והמאהיל עליו טמא מצא אבן אחת מצויינת אף על פי שאין מקיימין כן המאהיל עליה טהור מצא שתים המאהיל ביניהן טמא על גביהן טהור אין מציינין לא על בשר המת ולא על עצמות המת שאין מטמאין באהל אין מציינין אלא על השדרה ועל הגולגולת שמטמאין באהל.

2 משישבו במקדש התחילו למשכן משכנו ישראל על שקליהן כדי שיהו קרבנות צבור קריבין מהן משל לאחד שעלתה לו מכה ברגלו והיה הרופא כופתו ומחתך בבשרו בשביל לרפאותו כך אמר המקום משכנו את ישראל על שקליהן כדי שיהו קרבנות צבור קריבין מהן מפני שקרבנות צבור מרצין ומכפרין בין ישראל לאביהן שבשמים וכן מצינו בתרומת שקלים ששקלו בני ישראל במדבר שנאמר שמות ל׳:ט״ז ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל וגו'.

3 לוקחין מן הנכרים קרבנות צבור בכסף ומקבלין מהם עולות ושלמים עופות ומנחות עצים ולבונה ומלח דברי רבי יוסי הגלילי אמר לו ר"ע אפי' אתה יושב ודורש כל היום אין מקבלין מהן אלא עולה ושלמים בלבד. אין מקבלין מהן נדבה להקדש בדק הבית ואם הקדישו הקדישן הקדש.

4 אפוטרופסין ששקלו על ידי יתומין הרי אלו חייבין בקולבון השוקל שקל חייב בקולבון דברי רבי מאיר וחכמים אומרים השוקל שקל פטור מן הקולבון השוקל שני דנרין חייב בקולבון הנוטל סלע ונוטל שקל חייב שני קולבונות דברי רבי מאיר וחכמים אומרים קולבון אחד.

5 כמה הוא קולבון מעה כסף אחד מעשרים וארבעה כסף לסלע דברי רבי מאיר וחכמים אומרים חצי מעה של ארבעה אסרות קולבנות הללו מה היו עושין להם נופלים לשקלים דברי רבי מאיר רבי אלעזר אומר לנדבה רבי שמעון שזורי אומר רקועי זהב צפוי לבית קדש הקדשים בן עזאי אומר השולחנין באין ונוטלין אותן בשכרן.

6 המפריש שקלו ואבד והפריש אחר תחתיו ולא הספיק להקריבו עד שנמצא הראשון והרי שניהן עומדין זה וזה שקלים הראשון יפול לחדתין והשני יפול לעתיקין המפריש שקלו להוציאו הרי זה מעל המוציא שקלו של חבירו הרי זה מעל לקח בו קיני זבין קיני זבות יולדות המביא את חטאתו אשמו מן ההקדש השוקל שקלי זוזין מן ההקדש כיון שלקח מעל דברי רבי שמעון וחכמים אומרים לא מעל עד שיזרקו הדמים.

7 אין מביאין מנחות ונסכים ומנחות תודה ולחמה של תודה מן הטבל ומן התרומה ומן המעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו וממעשר שני והקדש שלא נפדו מן המדומע מן החדש ומפירות שביעית ואם הביא הרי אלו פסולין ואין צריך לומר מן הערלה וכלאי הכרם.

8 מותר יין ליין מותר שמן לשמן מותר מלח למלח מותר עצים לעצים מותר לבונה ללבונה מותר בזיכין לבזיכין מותר נזירין לנזירין מותר מצורעין למצורעין אם אמר לנזיר זה למצורע זה מותרו נדבה מותר עניים לעניים מותר שבויין לשבויין אם אמר לעני זה לשבוי זה מותרו שלו מותר מתים למתים מותר המת ליורשיו רבי נתן אומר מותר המת יהא מונח עד שיבא אליהו ר' נתן אומר מותר המת בונין לו נפש ע"ג קברו או יזלח לו זלח לפני מטתו אין פודין כסות בכסות ואין פודין שבוי בשבוי ואין ממחין ביד הפרנסין על כך.