תוספות רבי עקיבא איגר על משנה סוכה א׳:א׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

תוספות רבי עקיבא איגר על משנה סוכה א׳:ב׳ »

1 ברטנורא פתח ↗

וְשֶׁאֵין לָהּ שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת. דִּכְתִיב בַּסֻּכֹּת בַּסֻּכֹּת בַּסֻּכּוֹת, שְׁנַיִם חֲסֵרִים וְאֶחָד מָלֵא, חַד לַסְּכָךְ, דְּפֵרוּשׁ סֻכָּה סְכָךְ, פַּשׁוּ לְהוּ תְּלָתָא לְשָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת. אָתְיָא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי וּבַצְּרֵיהּ לְדֹפֶן חֲדָא וְאוֹקְמֵיהּ אַטֶּפַח, נִשְׁאֲרוּ שְׁתַּיִם כְּהִלְכָתָן, וּשְׁלִישִׁית אֲפִלּוּ טֶפַח. לְפִיכָךְ סֻכָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁתֵּי דְּפָנוֹת זוֹ אֵצֶל זוֹ, עוֹשֶׂה דֹּפֶן שְׁלִישִׁית שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֶפַח וּמַשֶּׁהוּ, וּמַעֲמִידוֹ בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לְאֶחָד מִשְׁתֵּי הַדְּפָנוֹת, שֶׁכָּל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה כְּלָבוּד דָּמִי, וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא דֹּפֶן שֶׁל אַרְבָּעָה טְפָחִים, וְנִמְצָא רֹב דֹּפֶן עָשׂוּי, וַהֲרֵי יֵשׁ לְסֻכָּה זוֹ שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת. וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לָהּ צוּרַת פֶּתַח. וְאִם שְׁתֵּי הַדְּפָנוֹת הֵם זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ וּבֵינֵיהֶן מְפֻלָּשׁ, מֵבִיא פַּס שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים וּמַשֶּׁהוּ, וּמַעֲמִידוֹ בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לְאֶחָד מִשְׁתֵּי הַדְּפָנוֹת, וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ יֵשׁ בְּפַס זֶה שִׁבְעָה טְפָחִים, שֶׁהוּא שִׁעוּר הֶכְשֵׁר סֻכָּה לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ, שֶׁהַסֻּכָּה צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא שִׁבְעָה עַל שִׁבְעָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מַחְזֶקֶת רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ וְשֻׁלְחָנוֹ, שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה לְרֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ, וְטֶפַח עַל טֶפַח לְשֻׁלְחָנוֹ:

1 אות א במשנה סוכה שהיא גבוה. היינו חללה דלא מפסל אא"כ חללה גבוהה מכ' אמה ומש"ה קתני למעלה מכ' אמה ולא קתני שהיא גבוהה מכ' אמה אלא ע"כ דהכי קאמר סוכה שהיא הסכך שהוא למעלה מעשרים אמה מחללה ר"ן:

2 אות ב למעלה מעשרים אמה. ואם מיעט חללה אח"כ ע"י שהציע תחתיו כרים וכסתות אף בבטלו לא מהני דבטלה דעתו אצל כ"א. אבל בתבן ועפר ובטלו בפירוש מהני וכההיא דספט"ז מ"ז דאהלות ולא בעיא שיבטלם לעולם דבביטול לשבעת ימי החג מהני. הרא"ש והר"ן:

3 אות ג בהרע"ב ד"ה ושאין לה. ונמצא רוב דופן עשוי. אע"ג דבטפח כל דהו ג"כ הוי רוב דופן דהוא טפי מג"ט ומחצה אפ"ה בפחות מד' לא חשיב מקום בשום דוכתא. הר"ן:

4 אות ד במשנה ואיזו היא סוכה ישנה. כ' תוס' דאפילו לב"ה נ"מ שא"צ לחדש בה דבר כדאיתא בירושלמי דבסוכה ישנה לב"ה צריך לחדש בה דבר. ואפילו לא נ"מ אלא לב"ש יש לו לתנא לפרש במה נחלקו ול"ש לאקשויי טעמא דב"ש אתא לאשמעינן אלא היכי דפליגי תנאי אליבא דב"ש וכו' ועי' בתי"ט רפ"ג דפאה והר"ן כתב דכדי שלא תאמר דב"ה מכשרי דוקא בעשאה תוך ל' יום סמוך לחג להכי קמ"ל דבכה"ג אפילו לב"ש כשרה ומינה דלב"ה בכל גווני כשרה:

תוספות רבי עקיבא איגר על משנה סוכה א׳:ב׳ »