צוואות השבטים, צוואת ראובן בכור יעקב ולאה א׳

1

העתקת צואת ראובן אשר צוה לבניו לפני מותו בשנת מאה ועשרים וחמש לחייו:

2

ויהי מקץ שנתים ימים אחרי מות יוסף כאשר חלה ראובן ויבאו בניו ובני בניו לראותו:

3

ויאמר אליהם בני הנה אנכי מת והלכתי בדרך אבותי:

4

ויהי כאשר ראה שם את־יהודה ואת־גד ואת־אשר אחיו ויאמר אליהם חזקוני ואשב ואמר לאחי ולבני את אשר צפנתי בלבי כי הנה אמותה הפעם:

5

ויתחזק וישב וישק להם ויאמר אליהם שמעו אחי ובני והאזינו אל־ראובן אביכם את אשר אצוה לכם:

6

הנה העידותי בכם היום את־אלהי השמים אשר לא תלכו בפשע נעורים ובזנונים אשר בם נכשלתי אנכי ואחלל יצוע יעקב אבי:

7

ואגידה לכם כי מכה גדולה הכה אותי יי על־ירכי שבעה חדשים ולולא יעקב אבי התפלל בעדי אל־יי כי אז חפץ יי להמיתני:

8

כי בן־שלשים שנה הייתי כאשר עשיתי את־הרע בעיני יי ושבעה חדשים חליתי עד־מות:

9

ואחרי־כן נחמתי ונעניתי ברצון נפשי שבע שנים לפני יי ויין ושכר לא שתיתי ובשר לא בא אל־פי וכל־מאכל תאוה לא אכלתי ואתאבל על־עוני כי גדול אשר לא נעשה כזאת בישראל: