תשובות הרדב"ז חלק ג תתמ״ג

שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכ' הר"ן ז"ל בהל' פסחים דקדרה ופינכא אע"ג דצריך לשברן לאו כדיעבד דמי ולעיל גבי תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה כתב אבל בחרס לא אמרינן יותץ דכיון דלית ליה תקנתא אלא בנתיצה כדיעבד דמי. וק"ל מאי שנא האי מהאי וכי תימא משום דהוי הפסד מרובה ליתא דהרי הריא"ף ז"ל ורוב הפוסקים לא חלקו בין הפסד מעט להפסד מרובה לגבי יין נסך ואפילו גבי סתם יינם וכ"ש לגבי איסור ערלה דהוי מן התורה ומאיסורי הנאה. וכ"ת דהכא אליבא דרב קיימי' ולא ק"ל כוותי' ליתא דהא מייתי מההיא פינכא דאמלח בה בשרא דתברא ר' אמי משמע דהלכתא היא. וכתבוה הפוסקים והתוספות דחקו לתרץ אההיא פינכא משום דבלעה טובא משמע דהלכתא היא. ותו דאי מטעמא דהפסד מרובה וכי פסיקא לי' דהאי קדרה לא שווי' טפי מתנורא וכל כי האי ה"ל לפרושי:

ונראה לי לתרץ דתנור לית ליה תקנתא כלל אלא בנתיצה ולפיכך הוי כדיעבד אבל קדרות ופינכא אית להו תקנת' להחזירן לכבשן ואי איהו לא בעי לטרוח ורוצה לשברן לא הוי כדיעבד אלא כלכתחלה וה"פ לשונו ז"ל אע"ג דצריך לשברן אם אינו רוצה לטרוח עליהן לאו כדיעבד דמי. ואע"ג דכתב הוא לקמן ומיהו במקדש אית להו תקנתא אבל לדידן לא דחייס עלייהו דילמא פקעו ע"כ לאו למימר דלית להו תקנתא כלל אלא דלית להו תקנתא במליא להו גומרי אבל להחזירן לכבשן אית להו תקנתא דמאי שנא מכבשונו' מקדש. וכ"ת משום דלא חייסי דאין עניות במקום עשירות כשהחזירן לכבשן היוצרים שלנו נמי תו ליכא למיחש דילמא חייס עלה שהרי אין יכול להוציאם משם עד שתכלה האש. ותו דליכא למימר דילמא פקעו כיון.שהאור מכל צדדי'. והנראה לעניות דעתי כתבתי: