שולחן ערוך הרב, חושן משפט, הלכות עוברי דרכים וצער בעלי חיים ג׳

מפרשים:
1 וְכֵן מִצְוַת טְעִינָה אֵינָהּ בְּחִנָּם, אֶלָּא כְּשֶׁהַלָּה רוֹצֶה לִתֵּן לוֹ שָׂכָר — אֲזַי מְחֻיָּב הוּא לְסַיְּעוֹ, וְאִם לָאו — פָּטוּר, הוֹאִיל וְאֵין כָּאן אֶלָּא מִשּׁוּם רֶוַח בַּעַל הַמַּשָּׂא — יִתֵּן שָׂכָר. אֲבָל מִצְוַת פְּרִיקָה הִיא בְּחִנָּם, הוֹאִיל וְיֵשׁ כָּאן גַּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, וְאָסוּר לִטֹּל שָׂכָר עָלֶיהָ אִם הוּא אָדָם בָּטֵל. וְאִם הוּא בַּעַל עֵסֶק, בְּעִנְיָן שֶׁעַל יְדֵי טָרְחוֹ בִּפְרִיקָה יַגִּיעַ לוֹ הֶפְסֵד מָמוֹן אֲפִלּוּ הוּא מְנִיעַת הָרֶוַח — פָּטוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בַּהֲשָׁבַת אֲבֵדָה שֶׁשֶּׁלּוֹ קוֹדֵם לְכָל אָדָם מִן הַדִּין. וּמִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים לֹא חִיְּבָה תּוֹרָה אֶלָּא לְהַטְרִיחַ גּוּפוֹ, אֲבָל לֹא לְהַפְסִיד מָמוֹנוֹ. וְלָכֵן אֵין אָדָם חַיָּב לְהַאֲכִיל בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ אוֹ שֶׁל הֶפְקֵר מִשֶּׁלּוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, נָכוֹן לְהַשְׁלִיךְ חֲתִיכָה קְטַנָּה לִפְנֵי כֶּלֶב, לְהִדָּמוֹת בְּדַרְכֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁמְּרַחֵם עָלָיו וּמַשְׁהֶה אֲכִילָתוֹ בְּמֵעָיו ג' יָמִים מֵעֵת לְעֵת הוֹאִיל וּמְזוֹנוֹתָיו מוּעָטִים, וְיַכֶּנּוּ בְּמַקֵּל אַחַר שֶׁיַּשְׁלִיךְ לְפָנָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּיל לָבוֹא אֶצְלוֹ: