1אמר דוד בן יוסף קמחי ספרדי כבר כתבתי בתחלת פתיחת ספר מכלול הזה בתחלת חלק הראשון מן הספר שהוא חלק הדקדוק סבת השתדלותי בספר הזה.2והשלמתי החלק הראשון בכל אשר יערתי עליו בדקדוק ובשמוש הלשון בניקוד בחסר ויתר לא חסר דבר ביד אלהי הטובה עלי.3ועתה אחל בחלק השני מן הספר שהוא חלק הענין לבאר כל מלה קשה אשר בספרי תורה נביאים וכתובים חרושה, ואשר לא אמצא לו חבר במקרא, אביאוהו מהמשנה או מהגמרא מלשון יון או הגרי, כי כולם מלמדי על לשון עברי כי הוא הקדמון והשלם, אך נתמעט אצלנו, לאורך גלותינו.4וכן מצאנו רבותינו ז"ל שהיו למדים לשון מלשון באמרם מגילה דף י"ח ע"א לא הוו ידעי רבנן מאי וְטֵֽאטֵאתִיהָ בְּמַטְֽאֲטֵא הַשְׁמֵד ישעיהו יד, כג, שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לחברתה: שקולי טאטיתא וטאטי ביתא... לא הוו ידעי רבנן מאי הַשְׁלֵךְ עַל־י"י יְהָבְךָ תהלים נה, כג. שמעו לההוא טייעא דקאמר לההוא גברא: שקול יהביך ושדי אגמלאי. ועוד סמכו קצת מצות על לשון אחרת באמרם ר"ה כ"ו ע"א מאי משמע דהאי יובל לישנא דדיכרא הוא, דתניא א"ר עקיבא כשהלכתי לערביא היו קורין לדיכרא יובלא. וכן בארבעה בתים של תפילין אמרו טטפת מנחות לד ע"ב טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים. וכן אמרו למדין לשון מלשון בחדא בראשית רבה פרשת וישלח פרשה עט ר' חייא רבה ור' שמעון בר ר' ור' שמעון בר חלפתא שכחון מילין מן התרגום ואתון להדא תגרא דערביא למלפיניה.5וראיתי לבאר בחלק הענין הזה נקוד קצת המלים אשר בספרי הארץ הזאת משובשים.6ואני מאשר שקדתי על הספרים המדוייקים אשר הובאו מספרד ספרים הראויים לסמוך עליהם ראיתי להועיל תועלת גדולה לתלמידים בספר הזה ולהאיר מחשך עיניהם ולהסיר עקשות פיהם ולזות שפתותיהם בקריאה. וכן אזכיר נקוד משקל פעל כמו ארץ, גפן, מלך, וכן מזה המשקל שמע, נתח, צמח, והדומים להם לפי שזה הוא המשקל הגדול שבמשקלי' ולא עמדנו על נקודו כי אם לפי המסורת כפי מה שמצאנו יש בשש נקודות ויש בחמש נקודות, ואע"פ שזכרתי קצתם בחלק הדקדוק אזכירם הנה כמו שיזדמן בכל שרש ושרש אשר ימצא בו.7וכמדומה לי כי אין מלה בכל המקרא שלא תלמד נקודה מזה הספר או מהחלק הראשון או מהחלק השני הזה.8וכן אזכיר קצת מחלוקת בן אשר ובן נפתלי ואנחנו סומכים על קריאת בן אשר והנני משביע בשם הנכבד והנורא כל מעתיק ספר זה שלא יניח ברצונו פסוק אחד או תיבה אחת מכל מה שימצא בכל שרש ושרש.9כי הרבה פסוקים הבאתי שם שיחשב המעיין המעתיק שהם יתרים שם שלא הבאתים לצורך ואין זה כי לא הבאתי שם פסוק כי אם לצורך או ללמד על ענינו או בנינו או קריאתו או ללמד על שמוש הלשון, והמשכילים יבינו.10ועתה אחל לבאר בעזרת המלמד לאדם דעת
