מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מילה א׳:א׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מילה א׳:ג׳ »

1 מִילָה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר בראשית יז יד ״וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ״. וּמִצְוָה עַל הָאָב לָמוּל אֶת בְּנוֹ וְעַל הָרַב לָמוּל אֶת עֲבָדָיו בראשית יז יב ״יְלִיד בַּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף״. עָבַר הָאָב אוֹ הָאָדוֹן וְלֹא מָל אוֹתָן בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְאֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת שֶׁאֵין הַכָּרֵת תָּלוּי אֶלָּא בֶּעָרֵל עַצְמוֹ. וּבֵית דִּין מְצֻוִּים לָמוּל אוֹתוֹ הַבֵּן אוֹ הָעֶבֶד בִּזְמַנּוֹ וְלֹא יַנִּיחוּ עָרֵל בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא בְּעַבְדֵיהֶן:

פירוש מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מילה א׳:א׳

1 מצות עשה כו' עד למול את בנו. פרק קמא דקידושין דף כ"ט:

2 ועל הרב למול כו' עד ולא מל אותן ביטל מצות עשה כו' עד שימות והוא ערל במזיד. פרק קמא דקידושין ופרק הערל דף ע"א: כתב הראב"ד ז"ל אין בזה תבלין וכו' באיסור כרת עכ"ל: ואני אומר איני טועם התבלין שהוא רוצה ובפלפולים אני מרוצה שדקדק מפ"ק דקידושין ופרק הערל החיוב למעשה מפשיטות התלמוד והכרת מפורש לו במקרא וזיל קרי בי רב הוא והחיוב באמת יש בו כרת וגם ר"מ ז"ל כתב כן בלשונו הצח זה אם תקראנו אלא בא להשמיענו שלא קבע לו זמן לכרת עד שימות ואם קודם לכן מל נפטר מידי כריתות ויצא ידי חובתו והרי זה דומה ללא תעשה שיש בו קום עשה ולא למגלה עריות ואוכל ביום הכפורים ועושה מלאכה בשבת במזיד וכיוצא בהם וכ"כ הר"ם מקוצי ז"ל מוסכם מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל ומ"ש ר"מ ז"ל שאין מלין בנו של אדם שלא מדעתו כו' דקדק יפה מדקתני בקידושין ספ"ק עבר האב ולא מל ב"ד מצווין למולו משמע דוקא כשעבר אבל קודם לא. ועוד מדאשכחן פ"ק דר"ה איצטריך קרא למיכתב ועשית אזהרה לב"ד שיעשוך מכלל דהיכא דלא איכתיב אין מעשים וכן בתלמוד אינו מפורש כמו מפרנסים או מטמאין או קוברין אותו בעל כרחו כד"ן:

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מילה א׳:ג׳ »