מקורי הרמב"ם לרש"ש על משנה תורה, הלכות כלאים ז׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

13 משנה תורה, הלכות כלאים פתח ↗

הָיָה בּוֹ פָּחוֹת מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. וְאִם הֵבִיא הוֹאִיל וְהִרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת הֲרֵי זֶה לֹא קִדֵּשׁ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּכֶרֶם גָּדוֹל. אֲבָל בְּקָטָן אֵין לוֹ מָחוֹל אֶלָּא מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת מִסּוֹף הַגְּפָנִים וְזוֹרֵעַ עַד הַגָּדֵר. וְכֵן כֶּרֶם גָּדוֹל שֶׁהָיָה בֵּין כָּל שׁוּרָה וְשׁוּרָה שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת אוֹ יֶתֶר אֵין לוֹ מָחוֹל:

1 בכ"מ, הא שלש כנגד שלש שלש כו'. כצ"ל ור"ל שיהיו שלש שורות של שלש שלש. ומש"כ וא"י למה השמיטו רבינו. ול"נ דגירסת רבינו היה איזה כרם קטן שתים כנגד שלש הא שלש כנגד שלש יש לו מחול. וכבר כתב לעיל ה"ז דשתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב ה"ז נקרא כרם קטן. וברה"פ כתב דשתי שורות הרי אלו כרם ור"ל כרם גדול וכמה יהיה בכל שורה שלש גפנים או יותר: