מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי ג׳

מהדורה: מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, ד״ר ד. הופמן, פרנקפורט 1905

1 הערות שוליים פתח ↗

נ״ל דמכילתא הלזו שמה פניה לדרוש ההלכה של ספר שמות, ובאמת לא היה לה להתחיל אלא מהחדש הזה לכם, שהיא המצוה הראשונה וכמו שמתחלת מכילתא שלנו, דר' ישמעאל, אלא משום דאותה מצוה ראשונה נסמכה לגאולת מצרים, ראתה המכילתא דרשב״י שראוי להתחיל בתחלת ספור גאולת מצרים ובגלוי השכינה הראשון שנתגלה למרע״ה שהוא התחלה לכל הדברות והצווים שנאמרו ע״י משה.

2 אור לישרים על תלמוד ירושלמי סוכה פתח ↗

רבי ברכיה אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי אמר בשם רבי ירמיה מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השלישי והרביעי שאמר בשם רבי חייה בר בא אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי: דרש לוי בר סיסי לוי, בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים בנהרדעא עיר בבבל: נאמר בכריתת הברית בהר סיני: "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר" שמות כד,י – בני ישראל ראו את מראה כבוד ה' כאילו תחת רגלי ה' דבר שנראה כצורת לבינה של ספיר אבן יקרה בעלת צבע כחול עז ובהיר כמראה השמים, - זו – "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר", עד שלא נגאלו – קודם שנגאלו ישראל ממצרים, היתה לבינה מונחת תחת רגליו של ה', סמל לשעבודם של ישראל במצרים בלבינים, מפני שה' משתתף בצרתם של ישראל, אבל משנגאלו – לאחר שנגאלו ישראל ממצרים, - איכן דרכה של לבֵנה להינתן שם היא בקטע גניזה: 'היתה' נתונה – הלבינה הונחה במקום שדרכה להיות מונחת, כלומר, הוסרה וסולקה משם ולא נראתה עוד בשמים כמו שדרשו להלן את המילים "וכעצם השמים לטוהר". וכוונת הכתוב לפי דרשה זו, שבני ישראל ראו במראה הנבואה מה שהיה קודם שנגאלו ומה שהיה לאחר שנגאלו. אמר רבי ברכיה: 'מעשה לבנת הספיר' אין כתוב כאן, אלא "כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר" – ויש לדרוש לשון זה: כפי שעושים לבינה, - היא וכל ארגלייה כלי מלאכה מקור המילה ביוונית שלה – לבינה עם כל כלי עבודתה הכלים המשמשים לעשיית הלבינים, כמפורש להלן, היא והסל – להניח בו את הטיט, והמגריפה – לגרוף בה את הטיט שעשו אותו לבינים, שלבינה וסל ומגריפה ניתנו תחת רגליו של ה', לזכור את השעבוד שנשתעבדו ישראל במצרים מגיה במסירה שלפנינו מחק את שלוש המילים האחרונות וכתב במקומן 'היא וכל פרקמטיא שלה', וכן הוא בקטע גניזה וב"ילקוט שמעוני" בקונטרס אחרון. אבל במקבילות במדרשי האגדה הוא כמו שכתב הסופר במסירה שלפנינו. אמר רבי מיישא אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי והרביעי: בבבל כתיב – כתוב בחזון מעשה המרכבה שראה יחזקאל הנביא בבבל: "כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא" יחזקאל א,כו – צורת כיסא הכבוד של ה' נראתה כצבע אבן ספיר, ובמצרים כתיב – כתוב: "כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר" שמות כד,י – הרי שכשגלו ישראל לבבל נראתה ברקיע אבן ספיר, וכשגלו ישראל למצרים נראתה ברקיע לבינה של ספיר. ללמדך – כדי להורות לך, שכשם שהאבן קשה מן הלבינה, כך שיעבודה של בבל – ששיעבדו את ישראל, היה קשה משעבודה של מצרים הסופר במסירה שלפנינו השמיט מ'אמר רבי מיישא' עד 'כמעשה', ומגיה השלים – וכיוון שהדבר היה לזכור את השעבוד שנשתעבדו ישראל, הוא היה בהתאם לקושי השעבוד במדרש תנחומא הובאו כתובים המלמדים ששעבודה של בבל היה קשה משעבודה של מצרים. ומציעים ברייתא: תני – שונה ברייתא בר קפרא בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים: עד שלא נגאלו ישראל ממצרים, היתה רשומה ברקיע – נראתה צורת לבינה בשמים, סימן לשעבוד שנשתעבדו ישראל במצרים כך יש לדרוש את המילים "כמעשה לבנת הספיר". משנגאלו – ישראל ממצרים, עוד לא נראית – לא נראתה עוד הלבינה, ברקיע. מה טעמא? – מה הטעם? מה המקור בכתוב לדבר זה? "וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר" שמות כד,י - שמייא כד אינון נקיין מן עננין – וכמראה השמים כשהם נקיים מעננים כך הוא בתרגומים הארמיים למילים אלו, שכיוון שלא נראתה עוד הלבינה ברקיע, היו השמים טהורים ונקיים.בויקרא רבה כג,ח ובשיר השירים רבה פרשה ד ח א נאמר: רבי ברכיה ורבי ירמיה בשם רבי חייא בר אבא: דרש לוי בר סיסי בנהרדעא: "ויראו את אלוהי ישראל" שמות כד,י - זו עד שלא נגאלו, אבל משנגאלו - איכן הוא דרכה של לבינה לינתן שם היתה נתונה. - אמר רבי ברכיה: 'מעשה לבנת הספיר' אין כתוב כאן, אלא "כמעשה לבנת הספיר" שם - היא וכל אירגלייא שלה ניתנה, היא והסל והמגריפה שלה ניתנה. - בר קפרא אמר: עד שלא נגאלו ישראל ממצרים - כביכול היתה רשומה ברקיע. משנגאלו - עוד לא נראתה ברקיע. מאי טעמא? "וכעצם השמים לטוהר" שם - כד אינון נקיין מן עננין.ובמדרש תנחומא בובר פרשת "בשלח" סימן יא נאמר: אמר רבי ברכיה הכוהן: דרש רבי לוי בר סוסי: "ויראו את אלוהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר" שמות כד,י - עד שלא נגאלו, משנגאלו - במקום שדרכה של לבינה להינתן היתה נתונה. - גדול היה שעבודה של בבל מן שעבודה של מצרים, במצרים כתיב: "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר", ובבבל כתיב: "כמראה אבן ספיר" יחזקאל א,כו, במצרים כתיב: "וימררו את חייהם בעבודה קשה" שמות א,יד, ובבבל כתיב: "והיה ביום הניח ה' לך מעוצבך ומרוגזך ומן העבודה הקשה" ישעיהו יד,ג.ובמכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דפסחא פרשה יד ובספרי במדבר פסקה פד נאמר: כל זמן שישראל משועבדים, כביכול שכינה משתעבדת עימהם, שנאמר: "ויראו את אלוהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר" שמות כד,י, וכן הוא אומר: "בכל צרתם לו צר" ישעיהו סג,ט.בכמה מקורות מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי ג,ב ו-ג,ז; שמות רבה ב,ה נאמר, ששעבודם של ישראל במצרים היה קשה מכל שעבוד שבעולם.הסל והמגריפהבבמדבר רבה טו,כ ובמדרש תנחומא בובר פרשת "בהעלותך" סימן כג נאמר: בשעה שאמר פרעה: "הבה נתחכמה לו" שמות א,י, קיבץ פרעה את כל ישראל ואמר להם: בבקשה מכם, עשו עימי היום בטובה. היינו דכתיב: "ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך" שמות א,יג - בפה רך. נטל סל ומגריפה, וכל מי שהיה רואה את פרעה נוטל סל ומגריפה ועושה בלבנים היה עושה. מיד הלכו כל ישראל בזריזות ועשו עימו כל היום לפי כוחם.

1 ומשה היה רועה וגו' בלבת אש מתוך הסנה. רשב"י אומר מפני מה נגלה הקב"ה משמי מרום והיה מדבר עם משה מתוך הסנה, מה הסנה הזה קשה מכל אילנות שבעולם וכל צפור שנכנס לתוכו אין יוצאת הימנו בשלום אלא נחתכת איברים איברים, כך שעבוד מצרים קשה לפני המקום מכל שיעבודין שבעולם. מעולם לא יצא עבד או שפחה בן חורין ממצרים אלא הגר בלבד שנאמר בראשית י"ב כ' ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו: ד"א מתוך הסנה ר' יהושע אומר מפני מה נגלה הקב"ה משמי מרום והיה מדבר עם משה מתוך הסנה שכל זמן שישראל בצרה כאלו צרה לפניו שנאמר ישעיה ס"ג ט' בכל צרתם לו צר: ואומר תהלים צ"א ט"ו עמו אנכי בצרה ואומר זכריה ב' י"ב כי כל הנוגע בכם נוגע בבבת עינו: כינה הכתוב שכל המזיק את ישראל כביכול אין מזיק אלא במי שאמר והיה העולם. וכך היה ר' יהושע אומר בוא וראה כמה רחמיו וזכיותיו של הקב"ה על ישראל, ירדו למצרים שכינה עמהם שנאמר בראשית מ"ו ד' אנכי ארד עמך מצרימה. עלו שכינה עמהם שנאמר שם ואנכי אעלך גם עלה , ירדו לים שכינה עמהם שנ' שמות י"ד י"ט ויסע מלאך האלהים, באו למדבר שכינה עמהם שנאמר דברים א' ל"א ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ד' אלהיך עד שבאו לבית המקדש. שרויין בצער כביכול שרוי עמהם בצער שנאמר מתוך הסנה, שרויין בריוח שרוי עמהם בריוח שנ' תהלים ק"ו ה' לראות בטובת בחיריך לשמוח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך: ד"א מתוך הסנה ר' יוסי אומר מפני מה נגלה הקב"ה משמי מרום והיה מדבר עם משה מתוך הסנה מפני שהוא טהור ואין אומות העולם עושין אותו ע"ז. ד"א מתוך הסנה גוי אחד שאל את רבן גמליאל א"ל מפני מה נגלה הקב"ה על משה מתוך הסנה. א"ל אלו נגלה על חרוב אחד או על תאנה אחת הייתי אומר שיש מקום בארץ פנוי מן השכינה עכשיו נגלה על הסנה ללמדך שאין מקום בארץ פנוי מן השכינה: ד"א מתוך הסנה א"ר יוסי ולמה מתוך הסנה אלא מה דרכו של סנה אדם מכניס ידו לתוכו אינו ניזוק מפני שקוציו כפופין למטה ואם בקש להוציא את ידו הקוצין תופשין אותה כך כשירדו ישראל למצרים קבלו אותן שנאמר בראשית מ"ז ו' ארץ מצרים לפניך היא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך וכיון שבקשו לצאת תפשו אותן שנאמר שמות ה' ב' וגם את ישראל לא אשלח: ר"א מתוך הסנה נס גדול ראה משה שראה את הסנה והוא מלבלב ועולה מתוך האש ואם תמיה אתה על הדבר הזה בוא וראה ממקלו של אהרן שהוא של עץ יבש והוציא שקדים ופרחים: ד"א למה מתוך הסנה ר' אלעזר בן ערך אומר מפני מה נגלה הקב"ה משמי מרום והיה מדבר עם משה מתוך הסנה לפי שיכול המקום שידבר מראש הרים ומראש הגבעות מגבהי עולם ומארזי לבנון אלא השפיל עצמו ודבר מתוך הסנה ועליו אמר שלמה משלי כ"ט כ"ג ושפל רוח יתמוך כבוד: אי אתה מוצא מן האילנות שפל מן הסנה וכן הוא אומר תהלים קל"ח ו' כי רם ד' ושפל יראה.

« מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי ד׳