מראות הצובאות על יהושע א׳:א׳

1 ויהי אחרי מות משה וכו'. ראוי לשים לב למה מתאר את משה בתאר עבד ה' במקום הזה ושונה בדבר בפסוק השני. ועוד אומר משרת משה מי לא ידע כי משרת משה היה כמאמר התורה ויען יהושע משרת משה מבחוריו. ועוד אומר לאמר כי אינו לאמר לזולת כי כל הענין הזה הוא הודעתי ות' את יהושע את אשר יתעתד לעשות ואינן דברי שליחות בעצם וא"כ לשתוק ממלת לאמר. ועוד אומר משה עבדי מת מה בא להודיע והל"ל עתה קים כו'. ועוד אומר אתה וכל העם כי מלת אתה מיותרת. וגם הראוי יאמר אשר אני נותן לכם ולא להם. וגם אומר לבני ישראל הוא מיותר. ועוד כי אחר היותו עתיד לומר המצרים מהמדבר וכו' ועד כו' למה אמר כל מקים אשר תדרוך כו' שהוא דבר בלתי מסויים. ועוד אומרו כאשר דברתי אל משה כי הלא אל משה לא אמר דריסת רגליהן לסימן. ועוד שקודם למשה דבר לאבות. ועוד אומר לא יתיצב איש לפניך כי הלא גם כל מלכי הארץ וחילם לא יתיצבו לפניו ומה גם איש אחד. ועוד כי בכלל אומר כאשר הייתי עם משה אהיה עמך הוא הקודם ולמה נאמר. ועוד אומר לא ארפך ולא אעזבך כ"א לא ירפנו ודאי שלא יעזבנו כי בכלל מאתים מנה:

2 אמנם בא יתברך להודיע כמה גדולה השגחתו בעשות רצונו בשליחות הלזה והוא ענין אמור אצלנו במקומו' רבים כי כל איש ישראל קונה איכות וקדושה יתירה ע"י עשותו מצות ה' אשר וצונו כענין נוסח ברכות המצות אשר קדשנו במצותיו וזה יאמר הוא יתברך ויהי אחרי מות משה הנקרא עבד ה' שהוא תואר עצום מאד כי אין בן חורין גדול מהיות עבד ה' אז ויאמר ה' אל יהושע הנה כעת שעדיין לא עשית העבודה אשר אני בא לצוותך לא הגעת לתואר הקראך עבד ה' כי אם משרת את מי שהוא עבד ה' וזהו משרת משה לאמר כלומר משרת משה הוא הראוי לאמר לך ולא עבד ומשרת ה' אלא שלהעדר משה הנקרא עבד ה' אני מצוך השליחות הזה.