1
בעזרת בורא ניב שפתים אחל לחקות לשון למודים ולהורות שפת יתר מבחר כל מבטא וראש כל אמרי שפר, לשון המזוקק במצרף הנעלה מכל הלשונות אשר נחלו בני האדם אשר על פני האדמה מעת נפרדו איי הגוים איש ללשונו.
מחברת מנחם, הקדמה
מהדורה: מחברת מנחם,לונדון, תרי"ד
2
תחלת מפתח שפה וראשית הגיון תת כבוד ותהלה לאל הנכבד והנורא, אשר הפאיר את האדם על כל יצוריו, והנעים צורתו, והפליאו ברוח חיים באפיו להקל את לשונו במבטא שפתים לדעת נכונה לדבר צחות, וכאשר הפליא בין כל אשר נשמת רוח חיים באפיו ובין האדם ביתרון שפת יתר, ככה הפליא בין עם סגלתו לגויי הארץ.
3
וכאשר הפליא האדם בניב שפתים, ככה הפליא את לשון הקדש על לשון כל עם ואומה, תכן את האדם במו מבטא לבעבור ספר כח מעשיו והעצומות גדלו ורובי פלאיו, ואמנם בו יכונו מחשבות האדם, ובו יביעו אמרי שפר לחוד חדה ולמשול משל, להליץ סודות ולקנות תחבולות, לחוות רעות ולדלות מועצות, לכל מראה מערכי לב ומביני דעת.
4
אז בטרם שום שכל ליושבי תבל בלשון הזה בחר אלהינו, ואותו חקק במכתב חרות, ובו דבר ביום הראותו בחורב, תרתי בלבי כפי מזער השגת סרעף לצחצח לשון יהודית על תוכן יסודתו ועיקר שרשיו, להעמיד משקלת, שכל וקו למודים לבאר פתרוני מיניהם כחקת משפט, לפרש תוצאות ענינם למחלקותיהם, ולהראות פני המלה כפי מליצתה, להורות האותיות הנשרשים והבאים לשרת תוך המלה ושתי קצותיה עד כלות לשון יהודית ומרחבי תבונתו. אבל יש על אנשי לבב לקחת מוסר, לאחוז בנתיב השכל, ולנטות אחרי מכון הדעת, לדעת עניני האותיות ודקדוקי תולדותם, להתבונן מה מהם ליסוד ומה מהם למלאכה, אך אותיות לשון הקדש שנים ועשרים במספר. עשתי עשרה מהם ליסוד ועשתי עשרה מהם לשרת, בנויים על עשתי עשר מעלות מבלעדי תולדותם, ויש פשר וענין לכל מעלה ומעלה, עד עמוד איש שכל על עמדם ותוכן אמתם.
5
הנה כה משפט האותיות למחלקות תוצאותם עשתי עשר מהם מיוסדים ונשרשים ועומדים ואין להם מלאכה זולתי יסוד, ואלה הם: 'טח ספר, גזע צדק', ויש חמש מעלות לאותיות מהאותיות האלה המיוסדים ונשרשים במלים גם המה יחדו ישרתו המלים בפנים אחרים ונראים בתחלה המלה כנשרשים ועומדים בחזקתם, ולעת מקרה יעלו מן המלים. ודע כי כל המלה המשלשת משלש אותיות הנשרשים, היא עומדת בכחה ולא ישרתנה אות מכל האותיות, כי יש די בכחה ובמלאותה. אבל המלה השנויה משתי אותיות והנאחדת מאות אחת, היא ראויה לשרת עקב קוצר גזרתה על כי אשר לא תעמד המלה הקצורה כי אם במשרתים אשר במראשותיה או באחריתה אבל יש בלשון הזה מעט מזער מלים קצורי גזרה אשר לא יעמדו במשרתים. כי יש די בכחם לפי קצרתם, גם עשתי עשר הנשארים המועדים לשרת כה הם מחולקים לשתי מחלקות: משרתים רעיהם, ואחר הוּעָדָם לשרת שבים בפנים אחרים ונאחזים אחיזת עיקר: ובעמוד חצים לשרת חצים יכון הלשון היטב, ואלה הם: שמלאכתו בינה.
6
זאת פליאת הלשון וכח המבטא, בינו נא זאת אנשי לבב, ראו גם ראו איך ישרתו עשתי עשר אותיות מלה אחת באמרך: ארדה נא בראשית יח כא ברדת היער ישעיה לב יט הורד עדיך שמות לג ה והורד המשכן במדבר י יז ירד ירדנו בראשית מג כ כרדת משה שמות לד כט לרדת מן ההר שמות לב א מרדת שחת איוב לג כד נרדה ונשברה בראשית מג ד שיורד על הררי ציון תהלים קלג ג תרד מאד ש״א כ יט, וכה יקרה ליתר המלים, הנה נמצאו העשתי עשרה האותיות האלה כלם משרתי ירידה המה. ואחרי מלאכתם ישובון ונהפכו ליסוד. ונשרשים. אך בהעלות מקריהם הם נשרשים בפנים אחרים, באמרך: אמר י"י יהושע ז יג ברא אלהים בראשית א א הוה גביר בראשית כז כט ווי העמודים שמות כז י יפה נוף תהלים מח ג כרת ברית שמות לד י למדו היטב ישעיה א יז משח ה' אתי ישעיה סא א נאק נאקות הלל יחזקאל ל כד שמע בני משלי א ח תמו נכרתו יהושע ג יו, הן הם האותיות המוכנים לשרת נעשו יסוד, וכאלה הרבה בלשון הקדש. אבל האותיות הראשונות לא יקרה להם כן, כי הם מיוסדות ונאחזות ועומדות בכחם. ולא תהצינה לשני מחלקות, ולא ישתנו מטבעם כי אם בניד שפה ובנענוע לשון כפי נקודת המלה הראויה לה, לבעבור סבב את פני הפתרון ופשר כל ענין, הן שלש מעלות מהעשתי עשרה.
7
ואלה הם האותיות החמשה הנראים כנשרשים ועומדים עמידת מיוסדים, ויעלו לעת מקרה: אלה הם מבלעדי תוצאותם ומיני תולדותם תימנ"ה.
8
המעלה הראשונה אשר תחלת המלה תי"ו.
9
אלה קצות מליהם:
10
תאנה הוא מבקש שופטים יד ד אנה לידו שמות כא יג מה יתאונן איכה ג לט
11
תבונה דברים לב כה בינה הגיגי תהלים ה ב בינו נא תהלים נ כב
12
תגרת ידך תהלים לט יא גורו לכם איוב יט כט
13
תהפוכות בלבו משלי ו יד הפך לבם תהלים קה כה
14
תודת שלמיו ויקרא ז יג והתודו את חטאתם במדבר ה ו
15
תכלית אור איוב כו י ויכל אלהים בראשית ב ב
16
תלפיות שה"ש ד ד מלפנו מבהמות ארץ איוב לה יא
17
תמורתה כלי פז איוב כח יז אם המר ימירנו ויקרא כז לג
18
תרמית לבם ירמיה כג כו ורמיה תהיה למס משלי יב כד
19
תשורה אין להביא ש"א ט ז אשורנו ולא קרוב במדבר כד יז
20
תשומת יד ויקרא ה כא שום תשים עליך מלך דברים יז טו
21
וכאלה הרבה בתורה, ומעוטם יורה על רובם:
22
המעלה השנית, אשר תחלת המלה יו"ד ונראה כמיוסד:
23
ידע שור קונהו ישעיה א ג לדעת חכמה שמות לא יג
24
יזמו לעשות בראשית יא ו זמותי בל יעבר פי תהלים יז ג
25
יחלנו לך תהלים לג כב תוחלת ממושכה משלי יג יב
26
יכול תוכל ש״א כו כה ונלאתי כלכל ולא אוכל ירמיה כ ט
27
ילדתי בנים רות א יב אם אני המוליד ישעיה סו ט
28
יסדה ארץ ישעיה מח יג מוסדות תבל ש״ב טו כב
29
יספת לגוי ישעיה כו טו ספות חטאת על חטאת ישעיה ל א
30
יסרתני ואוסר ירמיה לא יח מוסר ה' בני אל תמאס משלי ג יא
31
יעץ עליך ארם ישעיה ז ה עצת ה' לעולם תעמד תהלים לג יא
32
יצאת לישע עמך חבקוק ג יג צאת הככבים נחמיה ד טו
33
יצר אל ופסל נסך ישעיה מד י וצורם לבלות שאול תהלים מט טו
34
יקשתי לך ירמיה נ כד מוקש הוא לך דברים ו טו
35
יראו אלהים תהלים נה כ ומוראכם וחתכם בראשית ט ב
36
ירשה במדבר כד יח ונתתי אתה לכם מורשה שמות ו ח
37
ירד ירדנו בראשית מג כ רדה אלי בראשי' מה ט
38
ישבתי בסוד משחקים ירמיה טו יז שבתי וקומי תהלים קלט ב
39
ישנתי אז ינוח לי איוב ג יג מתוקה שנת העובד קהלת ה יא
40
ישר על אנשים איוב לג כו בשרירות לבם תהלים פא יג., וכהנה רבות בתורה, והיודין האלה הסרורים בראשי גזרתם ומראיהם כמראה נשרשים, אבל לעת מקרה יעלו, ובזאת יודע נח המלים המשלשים העומדים כמשלש אותיות באמרך: אמר ברא גמר דרש הרס זעק חמד ממן כרת לחץ מעך נאק סמר עמד פקד צרף קרא רחש שפט תמה, יש די בכחם, אכל המלים אשר בתחלתם נון יוד הא הנראים כנשרשים לא יעמדו על השתלשם בהם, ואשר ישתלשו יבדלו לעת מקריהם.
41
המעלה השלשית, אשר תחלת המלה מם:
42
אלה הם קצות מליהם:
43
מגורתם אביא להם ישעיה סו יד גורו לכם מפני חרב איוב יט כט
44
מזיח אפיקים רפה איוב יב כא ולא יזח החשן שמות כה כח
45
מחסה מזרם ישעיה כה ד חסיו בו דברים לב לו לחסות תחת כנפיו רות ב יב
46
מלוח עלי שיח איוב ל ד לחים ויבשים במדבר ו ג ולא נס לחה דברים לד ז
47
מנוס אבד מנהם איוב יד כ שאלו נס ונמלטה ירמיה מח יט
48
משרת ענבים במדבר ו ג ושרת את אחיו במדבר ח כו
49
משרה על שכמו ישעיה ט ה וישר אל מלאך הושע יב ה.
50
המעלה הרביעית: אשר תחלת המלה נון כאלה:
51
נגע זה על שפתיך ישעיה ו ז ויגע על פי ישעיה ו ז
52
נדיבי עמים נאספו תהלים סז יד ידבנו לבו שמות כה ב
53
נדדו הלכו ירמיה ט ט ותדד שנתי בראשית לא מ ידודון תהלים סח יג
54
נדר לאביר יעקב תהלים קלב ב וידר יעקב בראשית כח כ
55
נהם ככפיר משלי יט יב המו גוים תהלים מו ו יהמיון תהלים לט ז
56
נזיד עדשים בראשית כה כט ויזד יעקב בראשית כה כט
57
נטה ללכת ש״ב ב יט הט אזנך משלי ד כ
58
נטע שעשועים ישעיה ה ז מטע יי להתפאר ישעיה סא ג
59
נטרה את הכרמים שה״ש א ו לא תטר ויקרא יט יח כמטרא לחץ איכה ג יב
60
נטשת עמך ישעיה ב ו כי לא יטש ה' את עמו ש״א יב כב
61
ניב שפתים ישעיה נו יט נשקפה ותיבב שופטים ה כה
62
נסה את אברהם בראשית כב א מסה ומריבה שמות יז ו
63
נסכו רביעית ההין במדבר כח ז הסך נסך שכר במדבר כח ז
64
נסכתי מלכי תהלים ב ו וסוך לא סכתי דניאל י ג
65
נסע מאת ה' במדבר יא לא מרוח סועה מסער תהלים נה ט
66
נפלו עלי בנעימים תהלים יז ו ויפלו חבלי מנשה יהושע יז ה
67
נצו גם נעו איכה ד טו תנו ציץ למואב ירמיה מח ט כי נצא תצא ירמיה מח ט
68
נצר חסד שמות לד ז תצר חיי תהלים סד ב
69
נקבה שכרך בראשית ל כח אשר פי ה' יקבנו ישעיה סב ב
70
נקם אקח ישעיה מו ג יקם קין בראשית ד כד לא יקם שמות כא כ
71
נשבע ה' לדוד תהלים קלב יא וישביעני אדוני בראשית כד לז
72
נשך כסף נשך אכל דברים כג כ ישך הנחש קהלת י יא כשך יקשי' ירמיה ה כו
73
נשל הברזל דברים יט ה כי ישל זיתך דברים כח מ ובשליתה דברים כח נז
74
בנשף בערב יום משלי ז ט אך חשך ישופני תהלים קלט יא
75
נתתי כסף השדה בראשית כג יג תתה לי ערף תהלים יח מא בתת יי שמות טז ח
76
וכהנה רבות בתורה:
77
המעלה החמישית אשר תחלת המלה הא, כאלה:
78
הגה ברוחו ישעיה כו ח ויגה בני איש איכה ג לב
79
הכה בים גלים זכריה י יא יך ויחבשנו הושע ו א
80
הלך לו שה״ש ב יא ויבא הלך ש״ב יב ד ללכת ארצה בראשית יא לא
81
הניס את עבדיו שמות ט כ לנוס שמה דברים ד מב
82
הנצו הרימונים שה״ש ו יא ויצץ ציץ במדבר יז כג עלתה נצה בראשית מ י
83
השמו תהלים עט ז השימות כל עדתי איוב טז ז שמה ושממה יחזקאל כג לג
84
וכהנה רבות בתורה, אבל מיעוטם יורה על רובם. גם אלה האותיות אשר לחמש המעלות האלה המועדים לשרת שבים יחדו בפנים אחרים ונעשו יסודות כענין המלים החצוים לשתי מחלוקות.
85
תמו שמונה מעלות וקצות תוצאותיו מבלעדי תולדותיו ודקדוקי ענינם, ובמעלות דגש ורפה יתמו המעלות:
86
דע כי לכל האותיות יקרה דגש ורפה, מבלעדי 'בגד כפת' למראה פתרונם ושנויי ענינם אשר תקנו סופרים לצחצוח לשון ולא לפשר דבר, אך בהיותם בראש המלים, ובהגי תר משפטם, אבאר פתרונם:
87
דגש ורפה על שלש מחלוקות הם בנויים:
88
א בג"ד כפ"ת, בהיותם סמוכים ליהו"א ירפיון. ב בהעלותם ידגשון, ואך בהיותם תחלת המלים כמו שאפרש. המחלוקת הג', כל האותיות ידגשון וירפיון בראשית המלה ובתוכה ואחריתה לפי פתרונה, לבד 'חי"ת ועי"ן' אשר לא ידגשון ולא ירפיון היטב, כי אותיות הגרון המה. אך דגש ורפה ישנו לצחצוח לשון אשר בהם תכון המלה בפה ותתישב היטב, וישנו לפתרון אשר בו יקום פשר דבר ותוכן ענין, אפס המלה היא רבת פנים מעונה מחלקות למיני מראותיה ותוצאות מסבותיה ועניני דקדוקיה ולמען דעת הכרת פניה הוקם לה נקודות למודים להורות על קצות טעם מדעם ושכל סודם, אבל יספה אומץ ותכון במנעמי נכוחה ותשלם באופני תבונה בתת עליהם מושלים המורים עליה ומלמדים על פתרונה מבלעדי נקודות למודים, ותכון המלה תחת ממשלתם והמה מושליה ואוחזיה: מושביה, מחציה, מניעיה, פותחיה וקומציה, חוטפיה נוגהיה וטעמיה, המה תומכיה ומדריכיה לכל עוברי פניה, הם מאזני המלה ופלסי משפטה, ומלמד מליצתה ומבלעדיהם לא יקום פתרון, וזולתם לא תכון נכוחה, ובלתם לא תעמד נכונה, כלם נכונים למלה במה ירמזון להודיע פשר ולבאר פתרון. ועתה אבאר מיני יינינם, ומשפט אודותם, ומלאכת עבודתם, איש כפי עבודתו וחק משאו.
89
פעולת קמץ גדול, ומעשה קמץ קטן, ומפעל קמץ חטף, ומלאכת פתח גדול חטף ופתח קטן חטף, באלה ישיג המשכיל לדעת שפת יתר, ובהם יתבונן אמרי שפר לדבר צחות, ויאחז פלס מישרים ומשקל אמונה ובעשותו ככה ירוץ ולא יכשל, יצחצח מליו ולא יתלעג במו, כי אמנם הנלעג לשון לא יפול עליו שם לשון צחות כי אם לשון בשר, כאשר העט באפס מכתב לא יקרא 'עט סופר' עד מושכו מחוקק כדת אז יקרא 'עט סופר מהיר', ודמות הלשון הנלעג כדמות כנור אשר רעו יתריו, טוב לו לאלם מנגן שיריו. אשוב לענין הראשון, לחקור סוד האותיות ושכל המלים להעמיד כל אות ואות על חקת אמתה וצדק מתכונתה.
90
דע כי לעשתי עשרה האותיות המשרתים את רעיהם המחולקים לעשתי עשרה מעלות גם יש להם מעלות מבלעדי המעלות העליונות ואלה קצותם.
91
אלף, תחלת אותיות המשרתים:
92
דע, כי רוב האלפי"ן ראשוני המלה ותיכוניה ואחרוניה אין להם כח ברוב המלים, כי לעת מקרה יסורו מהמלים ונותרו מבלעדיהם, ולא הובאו לא לעיקר ולא לשרת כיתר האותיות, ולא סרו מהמלים כי אם לחלש כחם, ואלה קצותם: דע כי
93
ויתאבכו ישעיה ט יז מן נבוכים שמות יד ג
94
לאגורת כסף ש״א ב לו מן עשרים גרה שמות ל יג
95
ולאדיב את נפשך ש״א ב לג, מן ומדיבת נפש ויקרא כו טז
96
ואהל בל יצען ישעיה לג כ מן לא יהל שם ערבי ישעיה יג כ
97
ומן האזיקים ירמיה מ ד מן אסור באזקים ירמיה מ א
98
והאזינו דברים לב א מן שקר מזין משלי יז ד
99
ואזרוע ירמיה לב כא מן זרוע קדשו ישעיה נג י
100
ואחד בראשית א ה מן ודבר חד יחזקאל לג ל
101
ואחותי איוב יג טז מן יחוה דעת תהלים יט ג
102
אכזב ירמיה טו יח מן כזב תהלים ד ג
103
ואכפי איוב לג ז מן כפף נפשי תהלים נז ו
104
ותאלף משלי כב ה מן מלפנו מבהמות ארץ איוב לה יא
105
ואנחנו בראשית מב יא מן נחנו בראשית מב יא
106
ואנך עמוס ז ז מן נכים תהלים לה טו
107
ואסוך מ״ב ד ב מן וסוך לא סכתי דניאל י ג
108
ואפיתי ישעיה מד יט מן ותפהו ש״א כה כד
109
ומי אפסים יחזקאל מו ג מן פס ידא דניאל ה ה
110
וארבע בראשית כג טו מן רבע ההין שמות כט מ
111
וארשת תהלים כא ג מן כרשיון כורש עזרא ג ז
112
ואתא מרבבות קדש דברים לג ב מן התיו לאכלה ירמיה יב ט
113
ואתמול תהלים צ ד מן תמול שמות ה יד
114
וכאלה הרבה בתורה, ומעוטם יורה על רובם:
115
ב וגם אלה האלפין אשר משפטם להכתב בקרב המלים המה התיכונים, ומבלעדי מקרה יעלו מן המלים לבלתי אחוז בחוכם, כאלה:
116
טיט ישעיה מא כה מן במטאטא השמד ישעיה יד כב
117
וצנה תהלים ח ח מן צאן בראשית ד ב
118
כי שאל נא לדור רישון איוב ח ח מן ראשון שמות יב ב
119
ושלתך ש״א א יז מן השאלתיהו ש״א א כח
120
ואם לא שריתך ירמיה טו יא מן שארית ישראל ירמיה ו ט
121
וגם כל שרית ישראל דה״א יב לח מן שארית ירמיה ו ט
122
וכאלה הרבה בתורה:
123
ג וגם אלה האלפין הנחברים באחרית המלים אשר בהם יחתמו גם הם יחדו יסורו מהם, כאלה:
124
עשה פלא שמות טו יא מן ונפלינו אני ועמך שמות לג טז
125
ויתחבא האדם ואשתו בראשית ג ח מן חבי כמעט רגע ישעיה כו כ ומן ושם חביון עוה חבקוק ג ד
126
מלא ברכת יי' דברים לג כג מן כי מלתי איוב לב יח
127
מצא חן בראשית ו ח מן לא מצתי חן במדבר יא יא
128
צמא שמות יז ג מן כי צמתי שופטים ד לט
129
ותקיא הארץ ויקרא יח כה מן שתו ושכרו וקיו ירמיה כה כו
130
כעת במרום תמריא איוב לט יח מן שימי לך תמרורים ירמיה לא כא
131
בואו נהרים ישעיה יח ב מן בזונו לנו דברים ג ז
132
נשאו ראש תהלים פג ג מן ונשו את כלמתם יחזקאל לט כו
133
כסא כבור ש״א ב ח מן על כס יה שמות טז יז
134
וגבאיו יחזקאל מז יא מן גבים ירמיה יד ג
135
בצאתיו יחזקאל מ יא מן הטבעו בבוץ ירמיה לח כב
136
נביא בראשית כ ו מן ויכל מהתנבות ש״א י יג ומן ניב שפתים ישעיה נו יט
137
פרא חפשי איוב לט ה מן פרה למוד מרבר ירמיה ב כד
138
פתאם משלי א ד מן פתי משלי א כב
139
חלאים שה"ש ו ב מן וחליתה הושע ב טו
140
המסלאים איכה ד ב מן לא תסלה איוב כח טו, וכהנה רבות.
141
ד וגם יש לאלף מעלה רביעית מבלעדי אלה. דע, כי הוא תחלת כל מבטא, אך בהסבך המלה אליך, נעשה למלאכה כאשר נקדם במעלה הראשונה כאלה: אדברה, אבכה, אגאל, אהמה, אדרש, כה יקרה ליתר המלים, עד הנה מעלות האל"ף, מלבד פתיחתו וקפיצתו וקמיצתו ויתר דקדוקי נקודתו:
142
ואלה מעלות בי"ת.
143
דע, כי יש לבי״ת מעלות הרבה, מבלעדי המעלה הראשונה, באמרך: ברדת משה שמות לד כט בקום למשפט אלהים תהלים עו י בעשותו למטר חק איוב כח כו, וכהנה רבות. וגם בי"ת נוטה לענין אחר, באמרך: בבגד או בשתי או בערב ויקרא יג נא, ויושם בארון בראשית נ כו, וחלופם, ובמלאכיו ישים תהלה איוב ד יח, ויתן אתי במשמר בראשית מא י, וחלופם, באברתו יסך לך תהלים צא ד, בכחו רגע ים איוב סו יב, בחרבי ובקשתי בראשית מח כב. וחלופם, והנשאר בדם ויקרא ה ט, והנותר בבשר ובלחם ויקרא ח לב. וחלופם, והביאו מכל הגוים מנחה לה' בסוסים ברכב בצבים ובפרדים ובכרכרות ישעיה טו כ, הבהמה אשר אני רוכב בה נחמיה ב יב, וחלופם הרבה בתורה.
144
אבל תקנו אנשי הלשון 'בגד כפת' האותיות האלה בהיותם סמוכים כדת ליהוא, כלם רפים. אך לא תקנו בה עקב פתרון, כי אם לצחצח הלשון ולתוכן המבטא. וחכמי הסוד הוסיפו עליהם רי"ש, וישימו אותם שבע, ונכפלים לארבע עשר, ואין זה כי אם עקב דגשונם ורפיונם, ואפס לא לאלה לבדם יקרה מקרה זה, כי אם לכל האותיות כלם ידגשון וירפיון עקב עניני פתרוניהם, ואלה קצותם:
145
חזקו ידים רפות נחמיה לה ג חזקו עלי דבריכם מלאכי ג יג
146
למדו לשונם ירמיה ט ד למדו היטב ישעיה א יז
147
ובוזי יקלו ש״א ב ל על כן יקלו רודפיהם ישעיה ל טו
148
בשלתי אתם במדבר לב ח בשלחי את חצי הרעב יחזקאל ה טו
149
ימים על ימי מלך תוסיף תהלים סא ז על ימים יסדה תהלים כד ב
150
רחום וחנון יי תהלים קג ח חנון בן נחש ש״ב י ב
151
כל האותיות טעונות דגש ורפה לצחצח הלשון כפי הנעתם בפה ומושבן בלשון, וכפי תוכן המלה וקרבת המלים הקרובים אליהם, וכפי האותיות הסמוכות נ"א הדבוקות לה, וגס ככה הם נכונים לדגש ורפה לא לצחצח, כי אם לעניני פתרונות וטעמי פירושם, כלם ידגשון וירפיון בראש וסוף ותוך כפי שאת המלה וכפי הפתרון.
152
אבל חי"ת ועי"ן לא יקרה להם כה, כי לא עליהם ממשלת דגש ורפה, וזו חזקת משפטם וסדר ענינם המורה עליהם. כתוב בתורה: חנון ורחום ה' תהלים קיא ד, משפט חנון כמו שכול, דגשונם ורפיונם יבדילו ענינם, והיה מאמתת משקלת הלשון להיות כמשפטם רחום ושחוט, וגם היה מררך נכוחה להיות מובדל בין מעשות זאת בראשית מד יז ובין מעשה העולה דה״ב ד ו, כאשר ישנו בין משלוח ידו ש״א כו יא ובין משלוח מנות אסתר ט כב, והוא הדין למחות איוב לב ו ומחדול ש"א יב כג ומענות איוב לב א ומעזוב יהושע כד טז, ויש בתורה כהנה וכהנה רבות, אבל אותיות לשון הקדש, הן מחולקים למחלוקות, מהן אותיות הלשון, ומהן אותיות החיך, ומהן אותיות השפה, כלם במרחבי הפה ינועון איש איש כפי הנעתו והנייתו כלם הנעתם בפה, והמה רוחים במכון מקראם המגיע להם, על כן ידגשון וירפיון יחזקו ויקלו כרצון הלשון וכצביון החך ומאויי השפה וחשק הפה, כי האותיות תחת ממשלתם והשמעותם כרצונם. אבל חי"ת ועי"ן, אותיות הגרון המה, ולא יקרה להם כה, על כי תוצאותם מפנימיות הגרון מלוא הלוע קרובים למוצא המלין לבלתי רווח הלוע, לא ידגשון ולא ירפיון היטב, כי לא יסבו בצאתם, כי נכחם יצאו ושתיהן האותיות אותיות הגרון המה, אבל האחת עזה מרעותה, כי היא פנימה ממנה והוא עי"ן, על כן פעולתה חזקה מפעולת חי"ת אף על פי שמוצא אחת לשניהם, וכל המלה הראויה להדגש או לרפות ויש בתוכה עי"ן או חי"ת אם פתרון המלה תלוי באחת מהנה ובדגשותה וברפיותה יכון פתרונה וענינה לא תדגש ולא תרפה אות המלה ההיא. והקורא אות מהאותיות האלה בכל מלה אין לו מעם בפת להשמיע החזק או הרפה, על כי בצאתה ממלואת לוע הגרון, ואם בוא יבוא הקורא להדגישה או לרפותה אין לו במה, כי טבעם טבעת בינונית כי אלו יצאה רווחה היה מדגיש, ואלו יצאה דגושה היה מרפה, אבל בכח מלאותה יצאת, לא טעונה רפיון ולא מעונה דגשות, אך אחרי דגשות נוטה רובה אף על פי שיכולת הגרון משגת כמעט חזקתם ורפיונם, פתרוני המלין אשר המה בתוכם יורו וילמדו עלהדגשות לבדה, ורחום וחנון יוכיח, וגם ה"א נלוותה עמם לענינם, וגם אל"ף נוטה עמהם, אך לא כמשפט רעותיה, על כי אשר לא ישתוה מוצא ארבעתן.
153
מם מתחלק לכמה ענינים.
154
ממלוך אדם חנף איוב לד ל מחות דעי איוב לב ו מענות את איוב איוב לב א, מדבר עם יעקב בראשית לא כט. וחלופם, מאבני המקום בראשית כח יא, מאפסי ארץ ירמיה טז יט, מעפר שרפת החטאת במדבר יט טז. וחלופם בנקודה, מגפן היין שופטים יג יד, ומדלת הארץ מ״ב כה יב, מזרע הארץ ויקרא כז ל, מפרי העץ ויקרא כז ל. וחלופם, מוליך לימין משה ישעיה סג יב, מוריש ומעשיר ש״א ב לז, מוציא אסירים תהלים סה ז. וחלופם, מפר אותות בדים ישעיה מד כה, ממית ומחיה ש״א ב ו, מסיר לב ראשי עם הארץ איוב יב כד. וחלופם, מגדיל ישועות מלכו תהלים יח כא, מצמיח חציר תהלים קד יד, מגיד מראשית ישעיה מו י. וחלופם, משוה רגלי כאילות תהלים יח לד, מגלה עמוקות איוב יב כב.
155
סימן: ממלוך, מאבני, מגפן, מוליך, מפר, מגדיל, משוה.
156
כף מתחלק לכמה ענינים.
157
כגר כאזרח ויקרא כד טו, כעבד כאדוניו ישעיה כד ב. וחלופם, כגן יי' בארץ מצרים בראשית יג י. וחלופם, כשכב אדני המלך מ"א א כא, כשמע עשו בראשית כו לד. וחלופם, כדבר אפרים רתת הושע יג א, ככלות שלמה מ״א ה נד. וחלופם, ונבל כעלה כלנו ישעיה סד ה, כי כחציר מהרה ימלו תהלים לו ב, וכענן חטאתיך ישעיה מד כב. וחלופם, כמנור אורגים ש"א יז ו, כצרור אבן במרגמה משלי כו ח.
158
סימן: כגר, כגן, כשכב, כדבר, כעלה, כמנור.
159
למד מתחלק לכמה ענינים.
160
לאדם מערכי לב משלי טז א, לאיש אשר אלה לו בראשית לח כה. וחלופם, ויאמר לאדם איוב כח כח, ואם אין לאיש במדבר ה ח. וחלופם, לאחוז בכנפות הארץ איוב לח יג, לאמר לאסורים צאו ישעיה מט ט. וחלופם, לשום שפלים למרום איוב ה יא, לעות את יעף ישעיה נ ד. וחלופם, לקרא לשבוים דרור ישעיה סא א, לשמע אנקת אסיר תהלים קב כא. וחלופם, לספר בציון תהלים קב כב, להגיד כי ישר ה' תהלים צב טז, לאסף ולכנוס קהלת ב כו, לדעת טוב בראשית ג כב, לשמר את דרך עץ החיים בראשית ג כד. וחלופם, וימס לבב העם ויהי למים יהושע ו ה, יחשוב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה איוב מא יט. וחלופם, כן יאמרו לי אשה הרגתהו שופטים ט נד, אמרי לי אחי הוא בראשית כ יג. וחלופם, ואמר פרעה לבני ישראל שמות יד ג, היה לי לבן חיל ש״א יח יז.
161
סימן: לאדם לאדם, לחוז, לשום, לקרא, למים, לי, לבני.
162
אלה האותית המשרתים את רעיהם, יש שומרים עליהם ומושלים אותם ונעתרים לתוכן אמתן ומאזני שקלתן כפי מקרה האותיות זה לעומת זה. ואלה משליהם, נקודה, ופתיחה, קבוצה, פשוטה ושבא, על פיהם יהיה כל קושט וכל ננוחה, אבל על המשכיל לדעת איככה תקרינה האותיות במחברתם, במה יתישבו על הלשון היטב ויניחו בפה אשר בסור אות מהמלה ושום אות אחרת תחתיה אשר לא רעותה ימוש המושל מעל כנו ויעמד אחר תחתיו כפי המלה והמלאכה והאותיות וכפי קצרה ורחבה. והאותיות הראויות עמיתות חבורות מקבילות ומשיקות אלה לקראת אלה. והמלין העליונים האלה יורו על קצות הדרך וילמדו הנתיב, ויאחז המשכיל אורחותם ויתבונן מסלולם.
163
הא מתחלק לענינים.
164
האף שונא משפט יחבוש איוב לד יז, הבנהרים חרה ה' חבקוק ג ח, הגם לחם יוכל תת תהלים עח כ, הדרכי לא יתכנו יחזקאל יח כה, ההיטב חרה לך יחזקאל יח כה, האתה זה אדני מ"א יח ז, הזה האיש ישעיה יד טז, החפץ לשדי איוב כב ג, הטרם תדע שמות י יז, הירוע ברזל בברזל ירמיה טו יב, הכימי אנוש יממיך איוב י ה. וחלופם, לראות הקלו המים בראשית ח ח, לראות היעמדו דברי מרדכי אסתר ג ד, לראות היש משכיל תהלים יד ב, לראות הפרחה הגפן שה"ש ו יא, התעיף עינך בו ואיננו משלי כג ח, החזקה הוא הרפה במדבר יג יח, השמרים הם את דרך ה' שופטים ב כב, הילך בתורתי שמות טז ד, החכם יהיה או סכל קהלת ב יט, וכאלה הרבה. וחלופם, הידעתם את לבן בן נחור בראשית כט ה, השלום לו בראשית כט ו, היש לדבר לך אל המלך מ״ב ד יג, הקולך זה בני דוד ש״א כד יז, האתה זה בני עשו בראשית כז כא, היש את לבבך ישר מ״ב י טו, וכאלה הרבה. וחלופם, היא העולה ויקרא ו ב, והאש על המזבח תוקד בו ויקרא ו ה, ובער עליה הכהן ויקרא ו ה, הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני בראשית לא מג. וחלופם, בהשמים חסדך תהלים לו ד, להנחתם בהדרך נחמיה ט יט, ויבדילם אמציה להגדוד אשר בא אליו דה״ב כה י, להעלות העולה להמזבח דה״ב כט כז, וכל ההקדיש שמואל הראה דה״א כו כח, על ההכין אלהים לעם דה״ב כט לו, וכאלה הרבה. וחלופם, העל את העם הזה שמות לג יב, הבא נא ידך בחיקך שמות ד ו, השלך על ה' יהבך תהלים נה כג, הקהל לי את העם דברים ד י. וחלופם, כי הפליא חסדו לי תהלים לא כב, השירו ולא ידעתי הושע ח ד, הקימו בחוניו ישעיה כג יג, אשר לא הסיר תפלתו וחסד ומאתי תהלים סו כ. וחלופם, הביא מנחות שוא ישעיה א יג, הסר חטאתו ישעיה כו ט, לא ידעו הבין ישעיה נו יא, הסר משוכתו ישעיה ה ה, הרחק כמטחוי קשת בראשית כא טז, וכאלה הרבה.
165
ויש להא הקיצונה האחרונה במלים ענינים, ואלה קצותם: אנה לידו שמות כא יג, בנה כעש ביתו איוב כו יח, גלה עמי ישעיה ה יג. וחלופם, אמצה לי יושבי ירושלים זכריה יב ה, ה' עשקה לי ערבני ישעיה לח יד, ולאין אונים עצמה ירבה ישעיה כה כז, עצלה תפיל תרדמה משלי יט טו. וחלופם, זכרה לי אלהים לטובה נחמיה ה יט, שמרה זאת לעולם דה״א כט יח, שפטה משפטי איכה ג נט. וחלופם, שמרה נפשי עדותיך תהלים קיט קמז, זכרה ירושלים איכה א ו, עגמה נפשי לאביון איוב ל כה. וחלופם, אז ראה ויספרה והכינה וגם חקרה איוב כח כז. וחלופם, ויבא יוסף הביתה בראשית מג כו, ביתה פרעה שמות מו יד, ארצה מצרים שמות ד כ. וחלופם, אברכה את ה' תהלים לד ט, אהללה שם אלהים תהלים כט לא, וכאלה הרבה.
166
ויש לה"א תוצאות הרבה מלבד אלה משתי קצותיו, ואת אשר דברנו על מלה שהיא רבת פנים ולא יודע פתרונה, כי אם בערך מחוותה, ובהן אשר הכרתה בנקידתה, תורה על גזרתה, אצלתי מהן מעט מזער במה ידעו מבקשי לשון עברית שיש במלין מלים שווים במראה ושנויים בפתרון. אחבירם זה לעמת זה, להורות פשר המלה למרבית פניה. אבל יש במלים האלה וביתר המלים מלין אשר יש בנקודתם עזר, ויובדלו ממשוליהם הנחברין אליהם, כמו אלה:
167
אני אהבי אהב משלי ח יז, אני שיט ישעיה לג כא, אני חירם מ״א י כב,
168
ברא אלהים בראשית א א, לא ברא אתם לחם ש׳'ב יב יז,
169
גור בארץ הזאת בראשית כו ג, גור אריה יהודה בראשית מט ט,
170
דברות בים מ"א ה כג, בנות צלפחד דברות במדבר כו ז,
171
הנה אדני יורשנה זכריה ט ד, וזרעו יורישנה במדבר יד כד,
172
ויגז את ראשו איוב א כ, ויגז שלוים במדבר יא לא,
173
ורעו דליותיו ירמיה יא טז, ורעו אתכם דעה ירמיה ג טו,
174
זרו רשעים מרחם תהלים נח ד, לא זרו ולא חבשו ישעיה א ו,
175
זכר חסדו ואמונתו תהלים צח ג, כל זכר בכהנים ויקרא ו כב,
176
חלה את פני ה' דה״ב לג יב, אשר חלה ה' בה דברים כט כא,
177
חול גבול לים ירמיה ה כב, והוא דרך הול ש״א כא ו,
178
כסיל וכימה איוב ט ט, בן כסיל תוגת אמו משלי י א,
179
להיות להם משחתם שמות מ טו, כי משחתם בהם ויקרא כב כה,
180
מגורי אל חרב יחזקאל כא יז, מגורי אביו בראשית לו א,
181
מעדנות כימה איוב לח לא, אגג מעדנות ש״א טו לב,
182
נחנו נעבור חלוצים במדבר לב לב, ונחנו עליו כאשר יפל ש״ב יז יב,
183
שער הרגלים ישעיה ז כ, וקדמנים אחזו שער איוב יח כ,
184
כבגד אכלו עש איוב יג כה, עושה עש כסיל וכימה איוב ט ט,
185
עצבי עשם ישעיה מח ה, לבלתי עצבי דה״א ד י,
186
פחים טמנו לרגלי ירמיה יח כב, רקועי פחים ירמיה יז ג,
187
צור יצוק עמדי איוב כט ו, צור ילדך תשי דברים לב יח,
188
קרב אתה ושמע דברים כה כד, כיום הלחמו ביום קרב זכריה יד ג,
189
רש ואיש תככים משלי כט יג, החל רש והתגר בו דברים ב כד,
190
שוד מלכים תינקי ישעיה ס טז, שד ושבר ישעיה נט ז,
191
שנת גאולי באה ישעיה סג ד, מתוקה שנת העובד קהלת ה יא,
192
תקעו עליה אהלים ירמיה ו ג, תקעו בתקוע יחזקאל ז יד,
193
מנה אחת אפים ש״א א ה, מי מנה עפר יעקב במדבר כג י,
194
נבל עשור תהלים לג ב, כל נבל ימלא יין ירמיה יג יב,
195
לעגי מעוג תהלים לה טו, אם יש לי מעוג מ״א יז יב,
196
חלקת השדה בראשית לג יט, חלקת צואריו בראשית כו טז.
197
ואלה המלים שוים במראיהם, ושנוים בנקודתם ופתרונם:
198
חמץ יין וחמץ שכר במדבר ו נ, מכף מעול וחמץ תהלים עא א,
199
זרע זרע בראשית א כט, והיה אם זרע ישראל שופטים ו ג,
200
כל יוצאי שער בראשית לד כד, שער בנפשו משלי כג ז,
201
שתי לבך למסלה ירמיה לא כא, למען שתי אתתי שמות י א,
202
אשר לא מותתני מֵרָחָם ירמיה כ יז, מרחם בן בטנה ישעיה מט טו,
203
בקר אערך לך ואצפה תהלים ה ד, כי בוקר אנכי עמוס ו יד,
204
רחב לא מוצק תחתיה איוב לו טז, רחב פי על אויבי ש״א ב א,
205
צרה החזיקתהו ירמיה ו כד, והמסכה צרה ישעיה כה כ,
206
רוחי זרה לאשתי איוב יט יז, בהקריבם אש זרה במדבר ג ד,
207
קורץ עין יתן עצבת משלי י י, קורץ בעיניו משלי ו יג,
208
תחת גערה במבין משלי יז י, אל תירא ואל תחת דברים א כא,
209
הללוהו בצלצלי שמע תהלים קנ ה, ויעקב שמע בראשית לד ה,
210
חיל אחז יושבי פלשץ שמות טו יד, שמאול בעשתו ולא אחז איוב כג ט,
211
מקום הצדק שמה הרשע קהלת ג טו, והרשיעו את הרשע דברים כה א,
212
אף ערשנו רעננה שה"ש א טז, וכפתו לא רעננה איוב טו לב,
213
דלותי ולי יהושיע תהלים קטז ו, כי דלותי מאד תהלים קמב ז,
214
וברך ולא אשיבנה במדבר כג כ,ובוצע ברך נאץ ה' תהלים י ג,
215
כי זעם מלאתני ירמיה טו יז, לא זעם ה' במדבר כג ה,
216
פחד קראני ורעדה איוב ד יד, פחד ורחב לבבך ישעיה ס ה,
217
בינה הגיגי תהלים ה ב, רוח חכמה ובינה ישעיה יא ב,
218
האסף את אפר במדבר יט י, אסף החסיל ישעיה לג ד,
219
תבל עשו דמיהם בם ויקרא כ יב, מכין תבל בחכמתו ירמיה י יב,
220
חרש לאמר יהושע ב א, לא תקלל חרש ויקרא יט יד,
221
גלה סורה ישעיה מט כא, סורה אדני שופטים ד יח,
222
אומר אני מעשי למלך תהלים סד ב, אין אמר תהלים יט ד,
223
בא אלי העבד בראשית לט יז, ואני אנה אני בא בראשית לז ל,
224
מבכי נהרות חבש איוב כח יא, מבכי יעזר ירמיה מח לב,
225
חבר אני לכל אשר יראוך תהלים קיט סג, חובר חבר דברים יח יא.
226
וגם אלה המלים השוים במראיהם ושנויים בפתרונם ובנקודתם, יש עזר על הפתרון.
227
אל אלהים ה' יהושע כב כב, ואל משה אמר שמות ג יד, אל נולדו להרפא בגת דה״א כ ח,
228
בר ולחם ומזון בראשית מה כג, בר לבב תהלים כד ד, בר בטני משלי לא ב,
229
מוסר ה' משלי ג יא, מוסר מלכים איוב יב יח, מוסר מעיר ישעיה יז א,
230
נחש שרף דברים ח טו, נחש העמוני ש״א יא א, כי לא נחש ביעקב במדבר כג כג,
231
וגם ערב רב שמות יב לח, ערב ובקר תהלים נה יח, או בשתי או בערב ויקרא יג מח,
232
וקראתם דרור ויקרא כה י, מר דרור שמות ל כג, ודרור קן לה תהלים פד ד,
233
וכאלה הרבה בתורה.
234
אח הייתי לתנים איוב ל כט, ואת האח לפניו מבערת ירמיה לו כב, אח עשויה לברק יחזקאל כא כ, ובין אחים יפריא הושע יג טו,
235
אי לזאת ירמיה ה ו, אי לך ארץ קהלת י טז, יושבי אי ישעיה כג ב, אי כבוד ש״א ד כא, ובת טות דניאל ו יט, בת כהן ויקרא כב יב, האיפה והבת יחזקאל מה יא, בת בבל תהלים קלו ח, בת עינך איכה ב יח,
236
גל נעול שה"ש ד יב, גל אבנים ש״ב יח יז, גל עיני ואביטה תהלים קיט יח, גל מעלי חרפה ובוז תהלים קיט כב,
237
אשר אנכי מורה ש״א כ לו, מורה מאד מ"ב יד כו, ונביא מורה שקר ישעיה ט יד, את המורה לצדקה יואל ב כג:
238
אלה הם יסודות המלים אשר ללשון הקדש.
239
אב אבד אבחת אבל אבן אבנט אבס אבעבעות אבק אבר אברך, אגד אגל אגם אגמון אנן אגף אנד אגרטל אגרוף, אד ארב אדם אדין ארן אדר אדרגזריא אדרזדא אדרכון אדרע, אה אהב אהי אהיה אהל, או און אובל אולי.
240
או אזא אזוב אזל אזן אזדא אדקים אזר אורח, אח אחד אחז אחו אחידן אחלי אתמהא אחר אחשדרפנים אחשתרנים.
241
אט אטד אטם אמון אטד.
242
אי איבה איך איל אימה אין איש אישון איתי איתן.
243
אך אכזב אכזר אכל אכן אכף אכר.
244
אל אלוה אלה אלם אלמג אלף אלץ אלגביש.
245
אם אמל אמן אמץ אמר אמש אמת אמתחת.
246
אן אנח אנך אנס אנף אנק אנש אסוך אסם אסון אסף אסופות אסר, אע.
247
אף אפר אפן אפס אפוא אפע אפק אפר אפרח אפריון, אץ אצבע אצל אצעדה אצר, אקדח אקו, אר אראל ארב ארבע ארג ארז ארח ארך ארמן ארן ארק ארש ארשת, אש אשד אשך אשכר אשתוללו אשתונן אשם אשמן אשמר אישון אשנב אשף אשפר אשר אשתרור.
248
את אתון אתיק אתמל אתנן אתר.
249
ותשלם מחברת אל"ף היסודות, מבלעדי תוצאותם ומיני תולדותם.
250
דע, כי כל האותיות מלים יקבצון ונקבצין יחד ונחברים בהם לכל עוברי פני האותיות, נסדרין ונהפכין ונחלפין והיו למלה עד כלות לשון יהודית, ומפתח כל מבטא זולתי אלה אשר לא יאספון ולא יקבצון בלשון עברית, ואם נדבקין ונחברין, לא תקום מהם מלה. ויש מהם אשר נקבצין בשמות ולא בלשון, במשרתים ולא ביסודות, בלשון משנה ולא בלשון עברית. ויש מספרם שמונה ותשעים, מהם ארבעים אשר לא נחברים ולא נקבצים ולא נאספים ולא יקומו למלה. ושמונה וחמשים הנשארים נקבצים על ידי מקרה ולא על היסוד, וגם מהם מעט מזער אשר נדבקין בלשון ארמית אשר בספר דניאל ועזרא. ומהן אשר נקבצין בקרב המלה עם יתר האותיות, ומהם אשר נכפלים בתחלתה וגם באחירתה ומהם אשר נכפלים באחריתה ולא בתחלתה. אלה הן האותיות אשר לא נקבצים ולא נחבים יחד ולא יתקבצון במלה.
251
גט גך גס גץ גק, דז דט דס, זט זס זץ זש זת, חא חה חע, טג טד טז טך טץ טק טת, לר, סז סט סץ סש, עא עה עח, פב, צז צט צך צס צש, קג קז קד, תס.
252
ואלה הם הנשארים אשר אינם נאחדים ולא נחברים במלה כי אם במקרה, ובסור המקרה ישתוו יחדו, אלה המה:
253
אע אק, בפ, הא הז הח הט הך הע הפ הצ הק הש הת, וא וב וג וד וה וח וט וי וכ ומ ונ וס וע ופ וצ וק ור וש, זפ זת, הא, טס, יג יז יט יכ יס יע יק, כג כט כץ, כק, לר, מב מז מפ, סי, צת, קת, שצ, תג תד תט תי.
254
אלה הנחברים מהם בלשון ארמית: אע, ואע מהשם בכתליא עזרא ה ח, שצ, ושיציא ביתה עזרא ו טו, מז, למזא לאתונא דניאל ג יט, קת, קתרום סבכא דניאל ג ה, והנדבקין מהם בשמות כאלה: סי, בסיני, יס, ביסכה תד בתדהר, יע ביעיר, זפ בזפרונה, אק באקדח ובאקו, וף בופסי, וש בושתי, וי בויזתא, יז ביזניה, זי בזיזא, והרבה מהם מצטרפין לשמות ואין ללמד מהן, על כי הם שמות ולא מבטא, וכה יכפלו האותיות במלים בהחלתם ובאחריתם. דע, כי האותיות העשתי עשרה המובנים לשרת ומועדים למלאכה כלם נכפלים בהחלת המלים ובאחריתם משתי קצותיהם, זולתי אל"ף לבד אשר לא יכפל בסוף המלה, וכה כפילתם: אאזרך ישעיה מה ה, אאלפך איוב לג לג, בבא אליו תהלים נא ב, בברית אשלחך מ״א כ לד, ההיתה זאת יואל א ב, העיר ההללה יחזקאל כו יז, בכסף ובזהב ייפהו ירמיה י ד, לא ייחל מיכה ה ו, ככלוב מלא ירמיה ה כו, ככלותו לדבר שמות לא יח, עת ללדת קהלת ג ב, גם מקום ללון בראשית כד כה, ממשלת ירמיה לד א, ממלכות יהושע יג יב, ששם עלו תהלים קכב ד, ששזפתני שה"ש א ו, תתה לי ערף ש"ב כב מא, תתקפהו איוב יד כ, כלם נכפלים זולתי וו לא יכפל כי אם בווי העמודים שמות לח י:
255
וגם כה יכפלו באחרית המלים: סובב קהלת א ו, דובב שה"ש ז ו, ינובב זכריה ט יז, חוגג תהלים מב ה, נודד משלי כז ח, לגבהה צפניה ג יא, לגזז בראשית לא יט, אשוחח תהלים קמג ה, לשומם יהושע כג יג, הסכך נחום ב ו, מחולל משלי כו י, ארומם ישעיה לג י, חונן תהלים לו כא, נסס ישעיה י יח, להתרועע משלי יח כג, ינופף ישעיה י לב, קצץ שמות לט ג, מחקק בראשית מט ו, תשתרר במדבר טז יג, בשש שמות לב א, ממותת ש״א יד יג, ורוב המלים יכפלו כמו אלה, נמצאו האותיות המשרתים נכפלים מפה ומפה, ויתר האותיות נשתוו עמהם באחרית ולא בתהלה, זולתי יוד לבדו אשר לא נכפל באחרית:
256
תמה הפתיחה: