1
ליל שבת קודש בהר שנת ברכותי"ה. מה שנתפרש בתורה קללות וארורים דהר עיבל ולא הברכות דהר גריזים. כי מה שאמרו בתורה דכתיבא ומנחא גלוי לכל הם דברים הגלוים ומושגים לכל שנראים לעין אבל מה שאין גלוי לעין נאמר בעל פה כמו שאמרו במדרש תנחומא וירא ה מי שמסטורין שלי בידו על המשנה והוא דברים שבעל פה שאי אתה רשאי לאומרם בכתב גיטין ס. שדברים אלו אי אפשר בהתגלות לכל רק למי שמשיג. ועל כן לא נאמר בתורה אלא שכר עולם הזה דשכר עולם הבא עין לא ראתה. ואותן ארורים וקללות אינן אלא בעולם הזה מה שאין כן הברכות הללו שאחר כניסתן לארץ ישראל שאז השיגו מעין עולם הבא שהוא ארץ העליונה כמו שאמרו בריש פרק חלק דכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא מקרא דלעולם יירשו ארץ. ועל כן כשהגיעו לירושת הארץ אז נתגלה להם השכר דחלק לעולם הבא שלכל אחד היו בעולם הבא ועל כן לא ניתנו בכתב. ע"כ מכתי"ק: