דינא דגרמי א׳

מהדורה: חדושי הרמב״ן, ירושלים תרפ״ט

1
אמר משה בר נחמן ז"ל פן יחשדני שומע בהזכירי מקצת דברים שלא בשם אומרן. כעוסק בהן שלא לשמן אני מנצל את עצמי כי לא כוונתי לסתמן ולהעלימן שמן הידוע שדברי ודברי רבותי ואנא דמן ואורייתי דמן. ודבריהם בפי כדבש למתוק ולמן. ואף כאשר לבי מגמגמן. ידעתי כי נמקן עמן. אבל יש אשר קלמוס הראשונים מתמן ועתה נעלם טעמן מעיני תלמידי הזמן. וחכמי' הצרפתים אספו רובן אל עמן. הם המורים הם המלמדים הם המגלים לנו נטמן. ואף גם זאת יש צריכות עוד נגד והולם להלמן. מעשה ידי אומן. והצריכות לפי דעתי אל אמן. אספתי אותן כפי יכולתי אל מקומן. ויש לנו בזה תועלת להועיל תועלת גדולה או קטנה כי אם לא יהיה בדברינו רק השנות הדברים לא הפסדנו טרחינו ועמלינו אצל היודע ועד הנאמן. אולי יישר בעיניו וימצא בהם דבר נכון או מזומן. כי טוב ומטיב הוא ורחמן יזכנו ברוב רחמיו. לספק צרכן ולהשלימן. וישים חלקנו עם העוסקים במצותיו ובתורתו לשמן. אמן ואמן.