חומת אנך על משלי א׳

1 משלי שלמה בן דוד מלך ישראל. פירשו המפרשים דבראשית מאמר הודיע ברוה"ק דצריך לתת לב למשלים אלו תחת שלש אחד מי אמרם שלמה החכם שבחכמים וזאת שנית בן דוד שיש לו זכות אבות מאד ועוד בה שלישיה שהיה מלך ישראל העם בחר לו יה וזכות הרבים עזרו ומגינו. ורז"ל אמרו משלי מ"ם גדולה שהתענה מ' תעניות לזכות לחכמה. ואפשר דהתענה מ' תעניות כנגד מ' יום שנתנה תורה א"נ כנגד מ' מספר ד' יודין דבשם ע"ב שהוא בחכמה ועיין דבש לפי דף מ"א ואפשר לרמוז דבא להעיר מ' משלי גדולה שהתענה מ' תעניות לזכות לתורה. הגם שהיה שלמה שהיה חכם מקטנותו דכתיב יהיב חכמתא לחכימין. וגם היה בן דוד המפורסם בחסידות. וגם מלך ישראל שסגולת המלך לכוין אל האמת כמ"ש ז"ל. ועם כל זה התענה מ' תעניות לזכות לתורה ומזה ישא כמה ק"ו האדם להיות יגע בתורה לשמה. ועוד רמז שעיקר המוסר הוא הבנוי על פי התורה. אך מוסר על פי השכל לבד לא יועיל לבטל היצה"ר וכמ"ש בקונטריס לב דוד פרק ז' ושם רמזתי בפסוקים אלו ע"ש באורך. א"נ אפשר ונקדים מה שפירש הרב מהר"י חא'גיז בפסוק ויותר שהיה קהלת חכם עוד לימד דעת את העם אזן וחקר ותקן משלים הרבה דהפסוק אינו מובן דמשמע דהגם דהיה חכם והיה ראוי שלא ילמדו ממנו עכ"ז למד דעת והדבר הוא להפך דהחכם הוא המלמד דעת ומי שאינו חכם אינו יכול ללמד ופירש הרב ז"ל במ"ש דאין הלכה כר"מ שלא ירדו לסוף דעתו מרוב חכמתו וז"ש ויותר שהיה קהלת חכם והיה ראוי שלא ילמדו ממנו כר"מ. עם כל זה שלמה המלך עליו השלום עוד למד דעת שאזן וחקר ותקן משלים וע"י המשלים למד דעת את העם עכ"ד ומעין דוגמא אמרו בבראשית רבא ע"פ צפנת פענח צפונות מופיע בדעת ומניח רוחות של בריות בהן ופירש הרב יפ"ת ז"ל מניח רוחן של בריות על ידי משלים באופן שמתישבין על הלב ע"ש וז"ש משלי מ"ם גדולה שהתענה מ' תעניות שלמה החכם בן דוד המופלא מלך ישראל וזכותא דרבים עמו וא"כ ס"ד דאין אדם יכול ללמוד ממנו ע"ד ר"מ לז"א דע כי ע"י המשלים הוא מלמד לכל א' כפי שכלו. יש שיוכלו לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה דבזה הוא מבין התורה וז"ש להבין אמרי בינה. ויש כת אחרת שאינה כראשונה רק יועילו לקחת מוסר השכל. ויש כת פחותה לתת לפתאים ערמה וכו' ומי שהוא חכם ישמע חכם ויוסף לקח וכו' וכל זה עצת שלמה לעשות משלים דעי"ז להבין משל ומליצה וכו' וזו חכמת שלמה ע"ה ללמד לכל לחכמים ולשאינם כל כך חכמים ולפתאים וכל זה על ידי משלים וכל אחד מבין כפי שעורו ולמד לפי מדרגתו:

1 יראת ה' ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו. אפשר שהכונה דעיקר המוסר הוא הבנוי על פי התורה דסגולת התורה להנצל מיצה"ר ואז יועיל המוסר מאד וז"ש יראת ה' היא התורה ראשית דעת המוסר דאז עביד ומהני והאוילים סוברים דמוסר על פי השכל כמוסרי הפלוסופים סגי והם מבזים לצרף חכמה שהיא התורה עם המוסר והם סכלים כי מוסר בלי תורה אינו כלום דדוקא התורה מצלת מיצה"ר ובצרוף המוסר יתישב ויקבע בלבו לשמור ולעשות:

1 שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך. אפשר במה שאמרו ז"ל דתורה שבכתב היא כנגד הקב"ה ותורה שבע"פ היא כנגד השכינה וזהו שאמר שמע בני מוסר אביך תורה שבכתב המתיחסת לאבינו שבשמי"ם. ואל תטוש תורה שבע"פ המתיחסת תורת אמך עי"ר וא"ם בישראל:

1 כי לוית חן הם לראשך. כי כל א' מרמ"ח מ"ע סגולה לידבק בשכינה וז"ש כי לוית חן הם לראשך. וכל ל"ת הוא להפרישנו משס"ה כחות הטומאה שלא ישלטו עלינו כמ"ש הרב מ"ז בחס"ל עין יעקב נהר ט"ז. וזהו ענקים לגרגרותיך:

1 בני אם יפתוך חטאים אל תאבה. פירשו המפרשים שלא תאמר טענות לחטאים המפתים שאם תתן להם טענות במרמותם ותחבולותם ינצחוך לכן אתה לא תאמר להם אלא דיבור א' איני רוצה ובכל הטענות שיאמרו לך אל תשיב עפ"י דבריהם. אלא איני רוצה ולא עוד. וזהו אל תאבה:

1 כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם. פירש הרב המאירי ז"ל כי רגליהם ירוצו לרעת עצמם והם ממהרים לשפוך דמם בעצמם מצד שיפלו בשחיתותם:

1 עד מתי פתים וכו'. בצדקת התורה הקדושה כפיה תמכו פל"ך פתאים לצים כסילים להזהירם שישובו:

1 יען קראתי ותמאנו. אפשר שבבטן אמו מלמדין אותו כל התורה ומשביעין אותו ואח"כ כשקורא בתורה ונביאים וקורא ק"ש בכל יום הרי הוא כשומע אזהרת התורה וגם הרהורי תשובה שבאים לו הוא מהתורה וז"ש יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי שהבאתי עליכם יסורין מדה כנגד מדה מחטאתכם ואין מקשיב. ובפשיטות יש לומר יען קראתי ותמאנו שהרי שלמה דיבר ברוח הקודש שהתורה בראש הומיות תקרא וכו'. ואחר זה אם אינם שומעים שפיר קאמר יען קראתי ותמאנו:

1 ושמע לי ישכן בטח. אפשר לרמוז כי שמע גימטריא קדוש דהשומע לתורה ומתקדש בתורה ובמצות ישכן בטח. ושאנן מפחד רעה שהוא גהינם אפילו לעבור דרך שם לילך לג"ע דכיון דהוא קדוש ינוח תכף בג"ע אל מקום הדש"ן דשן ורענן. וס"ת ושמע לי ישכן בטח בגימטריא חלק שיהיה בכלל כי חלק ה' עמו ושקט ושאנן: