בן אריה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים ב׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים ב׳
1 כָּל מַעֲשֵׂה הַתְּמִידִין וְהַמּוּסָפִין שֶׁל יוֹם זֶה כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹשֶׂה אוֹתָן וְהוּא לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי זָהָב. וַעֲבוֹדוֹת הַמְיֻחָדוֹת לְיוֹם זֶה בְּבִגְדֵי לָבָן. וַעֲבוֹדָה הַמְיֻחֶדֶת לְיוֹם זֶה הִיא מַעֲשֵׂה הַפָּר שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל. וּשְׁנֵי הַשְּׂעִירִים שֶׁאֶחָד מֵהֶן שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. וְהַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. כָּל אֵלּוּ בְּבִגְדֵי לָבָן הֵם נַעֲשִׂים:
2 כָּל עֵת שֶׁיְּשַׁנֶּה הַבְּגָדִים וְיִפְשֹׁט בְּגָדִים וְלוֹבֵשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים טָעוּן טְבִילָה. שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא טז כג "וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד" ויקרא טז כד "וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו". וְחָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁין טוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם. כֵּיצַד. בַּתְּחִלָּה פּוֹשֵׁט בִּגְדֵי חֹל שֶׁעָלָיו וְטוֹבֵל וְעוֹלֶה וּמִסְתַּפֵּג וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי זָהָב וּמְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. וְשׁוֹחֵט אֶת הַתָּמִיד וּמַקְטִיר קְטֹרֶת שֶׁל שַׁחַר שֶׁל כָּל יוֹם וּמֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת וּמַקְטִיר אֵיבְרֵי הַתָּמִיד עִם הַחֲבִיתִין וְהַנְּסָכִים וּמַקְרִיב הַפָּר וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים שֶׁל מוּסַף הַיּוֹם. וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפוֹשֵׁט בִּגְדֵי הַזָּהָב וְטוֹבֵל וְעוֹלֶה וּמִסְתַּפֵּג וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי לָבָן. וּמְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וְעוֹבֵד עֲבוֹדַת הַיּוֹם כָּל הַוִּדּוּיִּים עִם הַהַגְרָלָה וּזְרִיקַת הַדָּמִים בִּפְנִים וְהַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. וּמוֹסֵר הַשָּׂעִיר לַמְשַׁלְּחוֹ לַעֲזָאזֵל. וּמוֹצִיא אֵימוּרֵי הַפָּר וְהַשָּׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים וּמוֹסֵר שְׁאֵרָן לִשְׂרֵפָה. וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפוֹשֵׁט בִּגְדֵי לָבָן וְטוֹבֵל וְעוֹלֶה וּמִסְתַּפֵּג. וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי זָהָב וּמְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. וּמַקְרִיב שְׂעִיר חַטָּאת שֶׁל מוּסָף הַיּוֹם וְאֵילוֹ וְאֵיל הָעָם. וְהֵם עוֹלוֹת. וּמַקְטִיר אֵימוּרֵי פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִין. וּמַקְרִיב תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפוֹשֵׁט בִּגְדֵי זָהָב. וְטוֹבֵל וְעוֹלֶה וּמִסְתַּפֵּג וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי לָבָן. וּמְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. וְנִכְנָס לְקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. וּמוֹצִיא מִשָּׁם אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה. וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפוֹשֵׁט בִּגְדֵי לָבָן. וְטוֹבֵל וְעוֹלֶה וּמִסְתַּפֵּג. וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי זָהָב וּמְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. וּמַקְטִיר קְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם שֶׁל כָּל יוֹם וּמֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם. וּמְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. וּפוֹשֵׁט בִּגְדֵי זָהָב וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי חֹל וְיוֹצֵא:
3 כָּל הַטְּבִילוֹת הָאֵלּוּ וְהַקִּדּוּשִׁין כֻּלָּן בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא טז כד "וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ". חוּץ מִטְּבִילָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא רַשַּׁאי לִטְבּל אוֹתָהּ בְּחֹל שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְהוֹסִיף כַּוָּנָתוֹ. שֶׁאִם יִזְכֹּר טֻמְאָה יְשָׁנָה שֶׁבְּיָדוֹ יִפְרשׁ מִמֶּנָּה בִּטְבִילָה זוֹ לִשְׁמָהּ. וְכָל כֹּהֵן שֶׁלֹּא טָבַל בֵּין בְּגָדִים לִבְגָדִים אוֹ שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ בֵּין בֶּגֶד לְבֶגֶד וּבֵין עֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה וְעָבַד. עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה:
4 הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל זָקֵן אוֹ חוֹלֶה מְלַבְּנִין עֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל בְּאֵשׁ מִבָּעֶרֶב וּלְמָחָר מְטִילִין אוֹתָן בְּמַיִם כְּדֵי לְהָפִיג צִנָּתָן שֶׁאֵין שְׁבוּת בַּמִּקְדָּשׁ. אוֹ מְעָרְבִין מַיִם חַמִּין בְּמֵי הַמִּקְוֶה עַד שֶׁתָּפִיג צִנָּתָן:
5 בְּכָל יוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר כִּשְׁאָר הַכֹּהֲנִים וְהַיּוֹם מְקַדֵּשׁ מִקִּיתוֹן שֶׁל זָהָב מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ. בְּכָל יוֹם הַכֹּהֲנִים עוֹלִים בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ וְיוֹרְדִין בְּמַעֲרָבוֹ וְהַיּוֹם עוֹלִים בָּאֶמְצַע וְיוֹרְדִין בָּאֶמְצַע לִפְנֵי כֹּהֵן גָּדוֹל כְּדֵי לְהַדְּרוֹ. בְּכָל יוֹם מִי שֶׁזָּכָה בַּמַּחְתָּה חוֹתֶה בְּמַחְתָּה שֶׁל כֶּסֶף וּמְעָרֶה הָאֵשׁ לְמַחְתָּה שֶׁל זָהָב וְהַיּוֹם חוֹתֶה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּמַחְתָּה שֶׁל זָהָב וּבָהּ נִכְנָס לַהֵיכָל. שֶׁלֹּא לְיַגְּעוֹ בְּתוֹסֶפֶת עֲבוֹדָה. וְכֵן מַחְתָּה שֶׁל כָּל יוֹם מַחְזֶקֶת אַרְבָּעָה קַבִּין וְשֶׁל הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה קַבִּין וּבְכָל יוֹם הָיְתָה כְּבֵדָה וְהַיּוֹם קַלָּה. וּבְכָל יוֹם יָדָהּ קְצָרָה וְהַיּוֹם אֲרֻכָּה כְּדֵי לְהָקֵל עַל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁלֹּא יִיגַע. בְּכָל יוֹם וְיוֹם הָיוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ שָׁלֹשׁ מַעֲרָכוֹת שֶׁל אֵשׁ וְהַיּוֹם הָיוּ שָׁם אַרְבַּע. מוֹסִיפִין מַעֲרָכָה כְּדֵי לְהַדֵּר הַמִּזְבֵּחַ וּלְעַטְּרוֹ:
6 זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה ויקרא טז יז "וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה וִדּוּי דְּבָרִים. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהוּא מִתְוַדֶּה בְּיוֹם זֶה שְׁלֹשָׁה וִדּוּיִים. אֶחָד עַל יְדֵי עַצְמוֹ תְּחִלָּה. וִדּוּי שֵׁנִי עַל יְדֵי עַצְמוֹ עִם שְׁאָר הַכֹּהֲנִים. וּשְׁנֵיהֶם עַל פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ. וְהַוִּדּוּי שְׁלִישִׁי עַל יְדֵי כָּל יִשְׂרָאֵל עַל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. וּמַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּכָל וִדּוּי מֵהֶן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. כֵּיצַד הוּא אוֹמֵר. אָנָּא הַשֵּׁם חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אָנָּא הַשֵּׁם כַּפֵּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲווֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי וְכוּ' שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא טז ל "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ". הֲרֵי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם. וְכֵן בְּכָל וִדּוּי מֵהֶן. וּכְשֶׁהוּא נוֹתֵן אֶת הַגּוֹרָל עַל שְׂעִיר הַחַטָּאת אוֹמֵר לַהַשֵּׁם חַטָּאת. נִמְצָא מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בַּיּוֹם זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים. וּבְכֻלָּם הוּא מַזְכִּיר כִּכְתָבוֹ שֶׁהוּא הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה מַגְבִּיהַּ אֶת קוֹלוֹ בַּשֵּׁם. כֵּיוָן שֶׁרַבּוּ פְּרוּצִין חָזְרוּ לְאָמְרוֹ בְּקוֹל נָמוּךְ וּמַבְלִיעוֹ בִּנְעִימוּת עַד שֶׁלֹּא יַכִּירוּ בּוֹ אֲפִלּוּ חֲבֵרָיו הַכֹּהֲנִים:
7 כָּל הַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה כְּשֶׁהֵם שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹּהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כָּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֵד שֶׁנֶּאֱמַר דברים לב ג "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹּדֶל לֵאלֹהֵינוּ". וּבִשְׁלֹשֶׁת הַוִּדּוּיִּים הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִין וְאוֹמֵר לָהֶן תִּטְהָרוּ. וְכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר לְוִדּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים וּלְוִדּוּי הַפָּרִים הַנִּשְׂרָפִים:
פירוש בן אריה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים ב׳
1 כ"מ: פלוגתא דבן זומא ור"י ופסק כר"י. נ"ב ואינו מפרש כפרש"י שם דף ל' ע"א ד"ה סרך ויפרוש מלבוא לעזרה היום עד שיעריב שמשו כו' דלהא לא חיישינן אלא שמא טבל ולא כיון ע"ד ביאת מקדש. והיא ממעלות דחומר בקודש דבעי כונה לקודש ולמקדש. וכן משמע בגמ' שם ע"ב דקאמרינן אלא אידי ואידי כו' הא דלא טביל ע"ד ביאת מקדש כו'. ובמצורע ס"ל לרבנן דפליגי על ר' יהודה דאע"ג שטבל מבערב ע"ד ביאת מקדש צריך טבילה משום דדייש בטומאה. ובכהן גדול ביוה"כ ובשאר כל אדם הנכנס לעזרה דצריך טבילה ס"ל לרבנן כר' יהודה דסרך טבילה היא ודלא כבן זומא. וכדא"ל רב יוסף לאביי ודלא כפרש"י שם דלרבנן ל"ס כלל הא טבילה דמתני'. וגריס בדף ל"א ע"א תבעי לבן זומא תיבעי לר"י ע"ש בת"י ועפ"ז יתיישב מה שהקשה בלחם משנה בהלכות מחוסר כפרה רפ"ד ע"ש: