288 דִּכְתִּיב במדבר כ״ט:ל״ה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, דְּהָא יוֹמָא דָּא, מִמַּלְכָּא הוּא בִּלְחוֹדוֹי, חֶדְוָותָא דִּילֵיהּ בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל. מְתַל לְמַלְכָּא דְּזַמִּין אוּשְׁפִּיזִין, אִשְׁתְּדָּלוּ בְּהוּ כָּל בְּנֵי הֵיכָלֵיהּ, לְבָתַר אָמַר מַלְכָּא, עַל כֵּן אֲנָא וְאַתּוּן אִשְׁתָּדַּלְנָא כֻּלְּהוּ בְּאוּשְׁפִּיזִין, וּקְרַבְתּוּן קָרְבְּנִין עַל שְׁאָר עַמִּין בְּכָל יוֹמָא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה, אֲנָא וְאַתּוּן נֵחֱדֵי יוֹמָא חַד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם. לָכֶם: לְקָרְבָא קָרְבְּנִין עָלַיְיכוּ. אֲבָל אוּשְׁפִּיזֵי מְהֵימְנוּתָא, בְּמַלְכָּא מִשְׁתַּכְחֵי תְּדִירָא. וּבְיוֹמָא דְּחֶדְוָותָא דְּמַלְכָּא, כֻּלְּהוּ מִתְכַּנְּפֵי עִמֵּיהּ, וּמִשְׁתַּכְחָן. וְעַל דָּא כְּתִיב, עֲצֶרֶת, תַּרְגּוּמוֹ: כְּנִישׁוּ.
289 וְהַאי יוֹמָא, יַעֲקֹב הוּא רֵישָׁא לְחֶדְוָותָא, וְכָל אִינּוּן אוּשְׁפִּיזֵי חֲדָאָן עִמֵּיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, דברים ל״ג:כ״ט אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ. וּכְתִיב, ישעיהו מ״ט:ג׳ וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.
290 ויקרא כ״ד:ב׳ וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ כָּתִית לַמָּאוֹר וְגוֹ', אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל אֲמַאי אַסְמִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פָּרָשָׁה דָּא, לְפָרָשַׁת מוֹעֲדִים. אֶלָּא, כֻּלְּהוּ בּוּצִינִין עִלָּאִין, כֻּלְּהוּ בּוּצִינִין לְאַדְלְקָא מְשַׁח רְבוּת עִלָּאָה, וְהָא אִתְּמַר. וְעַל יְדַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, מִתְבָּרְכָאן עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְאַדְלִיקוּ בּוּצִינִין, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ דִּכְתִיב, משלי כ״ז:ט׳ שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב, חֶדְוָותָא דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין.
291 רִבִּי אַבָּא פָּתַח, תהילים ל״ב:י״א שִׂמְחוּ בַיְיָ' וְגִילוּ צַדִּיקִים, שמחו ביי' כמה דאת אמר וּכְתִיב, תהילים קי״ח:כ״ד זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ' נָגִילָה וְנִשְׁמְחָה בוֹ. וְאוֹקְמוּהָ, דְּהָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נ"א במועדיא בָּעֵי לְמֵחְדֵּי, וּלְאַנְהֲרָא אַנְפִּין, וְיִשְׁתְּכַח בַּר נָשׁ בְּחֶדְוָה, בְּגִין דְּהַהוּא חֶדְוָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוִי, דִּכְתִיב נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בּוֹ בְּיוֹמָא. בּוֹ: בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכֹלָּא חַד מִלָּה.
292 שִׂמְחוּ בַיְיָ', כַּד דִּינִין אִתְכַּפְיָין, וְרַחֲמֵי אִתְעֲרוּ, וְכַד מִתְעָרֵי רַחֲמֵי, כְּדֵין וְגִילוּ צַדִּיקִים, כתיב צַדִּיק וְצֶדֶק מִתְבָּרְכָאן כַּחֲדָא, דְּאִקְרוּן צַדִּיקִים, כְּמָה דְּאִתְּמַר, דְּהָא אִלֵּין מִתְבָּרְכָאן ס"א מברכין לְעָלְמִין, וְחֲדָאן לְעָלְמִין כֻּלְּהוּ. וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב, אִלֵּין בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא, לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהוּ.
293 וּבְכֹלָּא, בָּעֵי עוֹבָדָא לְתַתָּא, לְאַתְעָרָא לְעֵילָּא. תָּא חֲזֵי, מַאן דְּאָמַר דְּלָא בַּעְיָא עוֹבָדָא בְּכֹלָּא, אוֹ מִלִּין לְאַפָּקָא לוֹן וּלְמֶעְבַּד קָלָא בְּהוּ, תִּיפַח רוּחֵיהּ. וְהָא הָכָא פָּרְשְׁתָא דָּא אוֹכַח, אַדְלְקוּת בּוּצִינַיָּא, וּקְטֹרֶת בּוּסְמִין, כחדא בגין דִּכְתִיב שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַח לֵב. ובהאי וּבְעוֹבָדָא דָּא אִשְׁתְּכַח אַדְלְקוּתָא לְעֵילָּא וְחֶדְוָותָא לְתַתָּא ס"א אדלקותא וחדוותא לעילא ותתא וְאִתְקַשְּׁרוּתָא כַּחֲדָא כְּדְקָא יֵאוֹת. ובעובדא דלתתא אתער עובדא דלעילא אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מִזְבֵּחַ דִּלְתַתָּא, אַתְעַר מִזְבֵּחַ אָחֳרָא. כֹּהֵן דִּלְתַּתָּא, אַתְעַר כֹּהֵן אָחֳרָא. בְּעוֹבָדָא דִּלְתַּתָּא, אַתְעַר עוֹבָדָא לְעֵילָּא.
