ספר הזהר, בראשית פ׳:ר״ז-פ״ב:רט״ו

מהדורה: ספר הזהר מנקד, ישראל תשע"ג

מפרשים:
207 כְּתִיב וַיִּיצֶר יְיָ אֱלהִים אֶת הָאָדָם. הָכָא אִשְׁתַּכְלַל בְּכֹלָּא בְּיָמִינָא וּבִשְׂמָאלָא, וְהָא אוֹקִימְנָא דְּאִתְכְּלִיל בְּיֵצֶר הַטּוֹב, אֲבָל וַיִּיצֶר יְיָ אֱלהִים בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רָע. אַמַּאי, אֶלָּא יֵצֶר טוֹב לֵיהּ לְגַרְמֵיהּ. יֵצֶר הָרָע לְאַתְעָרָא לְגַבֵּי נוּקְבֵיה. ס"א ומסטר שמאלא אתער תדיר לגבי נוקבא, רָזָא דְמִלָּה מִכָּאן אוֹלִיפְנָא דְּצָפוֹן אִתְעַר תָּדִיר לְגַבֵּי נוּקְבָא וְאִתְקַשַּׁר בַּהֲדָהּ וּבְגִין כָּךְ אִתְקְרִיאַת אִשָּׁה.
208 וְתָּא חֲזֵי, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע בְּגִין דְּאִתְיַיהֲבַת נוּקְבָא בֵּינַיְיהוּ נ"א דנוקבא אתכלילת בהו וְאִתְקַשְּׁרָא בַּהֲדַיְיהוּ, וְלָא מִתְקַשְּׁרָא עַד דְּיֵצֶר הָרָע אִתְעַר לְגַבָּהּ וּמִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא. וְכֵיוָן דְּמִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא, כְּדֵין אִתְעַר יֵצֶר טוֹב דְּאִיהוּ חֶדְוָה וְאַיְיתֵי לָהּ לְגַבֵּיהּ וכדין אתייהבת בינייהו לאתקנא, ועל דא וייצר יי אלהים שם מלא לגביה יצר טוב ויצר רע ד"א ולעילא סטרא דצפון ממש דאיהי חדוה בלא זוהמא דיצר הרע אחיד בה בקדמיתא, דכתיב, שיר השירים ב׳:ו׳ שמאלו תחת לראשי ולבתר וימינו תחבקני, ואתייהיבת בין ימינא ושמאלא לאתזנא, ועל דא וייצר יי אלהים שם מלא לגבי תרין סטרין אלין.
1 אֶת הָאָדָם הָא אוֹקִימְנָא. אֲבָל דְּכַר וְנוּקְבָא כְּחֲדָא ד"א ולא הוו מִתְפָּרְשָׁן לְמֶהוֵי אַפִּין בְּאַפִּין. מַה כְּתִיב עָפָר מִן הָאֲדָמָה הַשְׁתָּא קָיְימָא לְאַתְקָנָא. תָּא חֲזֵי אִתְּתָא כַּד אִתְחַבְּרַת בְּבַעֲלָהּ, אִתְקְרִיאַת עַל שֵׁם בַּעֲלָהּ, אִישׁ אִשָּׁה, צַדִּי"ק צֶדֶ"ק, אִיהוּ עוֹפֶר וְאִיהִי עָפָר. ד"א ל"ג וכדין אִיהוּ צְבִי וְאִיהִי צְבִיָה ד"א כמא דאת אמר יחזקאל כ׳:ו׳ צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת.
2 כְּתִיב, דברים ט״ז:כ״א לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ. אֵצֶל מִזְבַּח, וְכִי לְעֵילָא מִנֵּיהּ אוֹ בְּאֲתַר אָחֳרָא מָאן שַׁרְיָיה. אֶלָּא הָא אוֹקִימְנָא קפ"ב ע"ב אֲשֶׁר דָּא בַּעֲלָהּ דְּאִתְּתָא ד"א ה"א אִתְקְרִיאַת עַל שׁוּם בַּעֲלָהּ אֲשֵׁרָה. נ"א הה הם אשר ה"א וְעַל דָּא כְּתִיב, מלכים ב כ״ג:ד׳ לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה. בְּגִין כָּךְ כְּתִיב לא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְיָ אֱלקֶיךָ. לָקֳבֵל נ"א אשרה אֲתַר דְּהַהוּא מִזְבַּח יְיָ, דְּהָא מִזְבַּח יְיָ אִיהוּ קָיְימָא עַל דָּא, וְעַל דָּא לָקֳבְלָה לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה אָחֳרָא.
3 תָּא חֲזֵי, בְּכָל אֲתַר כָּל אִנּוּן פָּלְחֵי שִׁמְשָׁא אִקְרוּן עוֹבְדִין לַבַּעַל, וְאִנּוּן דְּפָלְחִין לְסִיהֲרָא אִיקְרוּן עוֹבְדֵי אֲשֵׁרָה, וְעַל דָּא לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה, וַאֲשֵׁרָה אִתְקְרֵי עַל שׁוּם בַּעֲלָהּ אָשֵׁ"ר. אִי הָכִי אַמַּאי אִתְעֲבַר שְׁמָא דָא. אֶלָּא אֲשֵׁרָה עַל שׁוּם דִּכְתִיב בראשית ל׳:י״ג בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְׁרוּנִי בָנוֹת וְהוּא ד"א הא דְּלָא אַשְׁרוּהָ שְׁאָר עַמִּין וְקָיְימָא אָחֳרָא תְּחוֹתָהּ, וְלָא עוֹד אֶלָּא דִכְתִיב איכה א׳:ח׳ כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ, וּבְּגִין כָּךְ נ"א אתעביד אִתְעֲבַר שְׁמָא דָא, וּבְגִין דְּלָא יִתְתַּקְּפוּן אִנּוּן דְּעָבְדֵי שְׁאָר עַמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְקָרֵינָן מִזְבֵּחַ דְּאִיהוּ מֵאֲדָמָה, דִּכְתִיב, שמות כ׳:כ״א מִזְבַּח אֲדָמָה וְגו' בְּגִינֵי כָּךְ עָפָר מִן הָאֲדָמָה.
4 וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים. מלה אתכליל אבל ויפח באפיו אִתְכְּלִיל נִשְׁמַת חַיִּים בְּהַהוּא עָפָר, כְּנוּקְבָא דְּמִתְעַבְּרָא מִן דְּכוּרָא דְּהָא מִתְחַבְּרָן וְאִתְמַלְיָיא הַאי עָפָר מִכֹּלָּא, וּמַאי אִיהוּ, רוּחִין וְנִשְׁמָתִין. וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, הַשְׁתָּא אִתְתַּקַּן וְקַיָּים אָדָם לְאַתְקָנָא וּלְמֵיזַן לְנֶפֶשׁ חַיָּה.
1 וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים, אוּף הָכִי נָמֵי בְּשֵׁם מָלֵא, דְּהָא אַבָּא וְאִמָּא אַתְקִינוּ לָהּ עַד לָא אָתַת לְבַעֲלָהּ. אֶת הַצֵּלָע כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, שיר השירים א׳:ה׳ שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָם, אַסְפַּקְלָרְיָאה דְּלָא נָהֲרָא, אֲבָל אַבָּא וְאִמָּא אַתְקִינוּ לָהּ לְאִתְפַּיָיסָא בַּעֲלָהּ בַּהֲדָהּ.
2 וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא דְּבָעָאן אַבָּא וְאִמָּא דְכַלָּה לְאָעֳלָה בִּרְשׁוּתֵיהּ דְּחָתָן. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, דברים כ״ב:ט״ז אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה וְגו'. מִכָּאן וָאֵילָךְ בַּעֲלָהּ יֵיתֵי לְגַבָּהּ, דְּהָא בֵּיתָא דִילָהּ הוּא דִּכְתִיב, בראשית כ״ט:ל׳ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ. וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל, בְּקַדְמִיתָא וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם דְּעַד הָכָא אִית לְאַבָּא וּלְאִמָּא לְמֶעֱבַד, לְבָתַר אִיהוּ יֵיתֵי לְגַבָּהּ וְכָל בֵּיתָא דִילָהּ הוּא, וְיִטּוֹל רְשׁוּת מִינָהּ.
3 וְעַל דָּא אִתְעַרְנָא דִּכְתִיב, בראשית כ״ח:י״א וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, דְּנָטִיל רְשׁוּ בְּקַדְמִיתָא. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא דְּמָאן דְּמִתְחַבֵּר בְּאִנְתְּתֵיהּ בָּעֵי לְמִפְגַע לָהּ וּלְבַסְמָא לָהּ בְּמִלִּין, וְאִי לָאו לָא קמח ב יָבִית לְגַבָּהּ. בְּגִין דִּיהֵא רְעוּתָא דִלְהוֹן כְּחֲדָא בִּדְלָא אֲנִיסוּ.