1וחולם ועד זומם. כאחד החרימם. ולבלתי ירומם. להנבא שקרים:2גם טעם הנביא החולם נעלם כטעם המסית:3ועד זומם. מצות עשה מיוחדת לעשות לו כאשר זמם אם חיוב ממון אם חיוב מלקות אם חיוב מיתה. ואם העיד במה שאי אפשר לעשות לו כאשר זמם כגון שהעיד לומר שהוא בן גרושה או ממזר נלקה אותו והוא אמרו והיה אם בן הכות הרשע שהרי עבר על לא תענה ברעך. ולפי שיש עד זומם נהרג כללו עם נביא שקר ואמר כאחד החרימם וסוף הבית שאמר לבלתי ירומם להנבא שקרים הוא נקשר עם ראשו שהוא וחולם אע"פ שהפסיק בעד זומם:
