זוהר הרקיע, מצוות עשה ב׳

1 והוא יסלח אשמה. והוא ירבה. עצמה. והוא יתן חכמה להבין נמהרים:

2 בא המשורר דרך תפלה שיסלח אשמתו אם שמא יטעה במנין המצות כי כבר הוא משיג ליאות וקצור בידיעתו במנינם כי זה המשורר לא היה רב בקי בתלמוד אבל הוא סומך על בה"ג ז"ל והוא חושש שמא יטעה בדבריו או הוא ז"ל טעה וסומך עליו בטעותו ע"כ שאל סליחה. עוד הוא מתפלל לאל שירבה לו עצמה כי האל הוא מרבה לאין אונים עצמה והעצמה הזאת הוא בשיתן לו חכמה כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. להבין נמהרי לב הפתאים שכל הבנתם היא במהירות בלא ישוב הדעת.