1ולא תעשוק שכירך. ולא תלקט קצירך. ולא תחסום שורך. בדישו העמרים:2אעפ"י שנכתבו בענין העושק שני לאוין ויקרא י"ט י"ג לא תעשוק את רעך דברים כ"ד י"ד לא תעשוק שכיר. אינן נמנין כי אם בלאו אחד כמו שהוא נודע מהשרשים. וכבר פירשתי למעלה ענין העושק:3ולא תלקט קצירך אזהרה היא שלא ילקט השבלים הנופלות בשעת קצירה אבל יניחם לעניים:4ולא תחסום שורך בדישו העמרים כבר אמרו בפרק הפרה ובמציעא שהדין שוה בשור ובכל בהמה ובדייש ובכל מלאכה אלא שדבר הכתוב בהווה והחסימה היא המניעה מהאכילה ואפי' חסמה בקול עבר על לאו זה:
