1וחק לא תתורו. וחק לא תגורו. וחק לא יסורו וחק שבועת אסרים:2לא תתורו היא אזהרה שלא להרהר בע"ז ובעריות וכמו שפי' ז"ל אחרי לבבכם זה מינות ואחרי עיניכם זה זנות כמוזכר בברכות ובספרי וקרוב הוא למנותן שתים שענינם חלוק זה מינות וזה זנות והכתוב חלקן באמרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ולא אמר אחרי לבבכם ועיניכם וכן ראיתי לקצת מוני המצות:3וחק לא תגורו אזהרה לדיין שלא יירא מלומר האמת ולשון ספרי לא תגורו מפני איש שמא תאמר מתיירא אני מאיש פלוני שמא יהרגני או שמא ידליק את גדישי או שמא יקצץ את נטיעותי ת"ל לא תגורו מפני איש, ויש אזהרה אחרת נמנית והוא בנביא שקר לא תגורו ממנו אל תמנע עצמך מללמד עליו חובה:4וחק לא יסורו היא אזהרה שלא להסיר בדי הארון וכן הזכירו ביומא ובמכות שזו אזהרה נמנית היא. ובה"ג ז"ל מנה ולא תסורו מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם ולא היה ראוי למנותו מפני היותו מן הצווים הכוללים התורה כלה כמו שנודע מהשרשים והרמב"ן ז"ל למד עליו זכות שהוא אינו מונה הצוויים הכוללים התורה כולה אלא זה לפי שהוא חמור שהוא מוסיף לאו במצות עשה בכללן כענין שנאמר ארור האיש אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם וכן במקום אחר כתיב ושמרתם לעשות ככל אשר צוה ה' אלקיכם אתכם ולא תסורו ימין ושמאל. ומ"מ הרז"ל עם היותו מלמד זכות על הגאון ז"ל שאינו מונה הצווים הכוללים אבל אינו מודה שאין זה לאו אלא הבטחה בכלל הברכות שיהיו לראש ולא לזנב ושלא יסורו מדברי האל ית' ואם הוא לאו הוא בענין ע"ז בלבד לפי שסוף הפסוק הוא ללכת אחרי אלקים אחרים לעבדם ולאוי ע"ז הם מרובים ולא יכנסו כלם במנין כמו שנודע מהשרשים:5וחק שבועת אסרים היא אזהרה למי שאוסר על עצמו דבר בשבועה שלא יחל דברו ופי' לא יחל דברו לא יעשה דבריו חולין ובשבועות אמר קונמות עובר בבל יחל דברו. ויש בזה מצות עשה ככל היוצא מפיו יעשה:
