שנו חכמים בלשון המשנה עמ״ש בעניותנו בקונטריס דברים אחדים דרוש י״א בס״ד ודרוש ל׳:
2
ודע שפירוש הרמב״ם לפרק זה אשר במשניות עם פי׳ הרמב״ם ובש״ס. פירוש פרק זה אינו מהרמב״ם כאשר יכיר המעיין ממטבע הלשון ועוד יראה הרואה שהוא מועתק מפירוש רש״י למסכתא זו הגם שיש קצת שינוי. ועל הרוב שהרמב״ם לא פירש אלא ה׳ פרקי שהם משניות ואחריו החזיק גם רבינו עובדיה. אלא שהמעתיקים אחרונים או המדפיסים לקחו פי׳ רש״י לפרק זה וסמכוהו לפי׳ הרמב״ם כנ״ל פשוט: