זרוע ימין על משנה אבות ה׳:ב׳:א׳-ב׳

עשרה דורות מנח ועד אברהם וכו׳ יש לדקדק דהלא נלמד מעשרה דורות מאדם ועד נח שהיו אלף תרנ״ו שנים וידענו כמה ארך אפים לפניו והא תו למה לי. ואפשר דרמז מ״ש בב״ר פי״ד האדם הגדול בענקי׳ זה אברה׳ ולמה קורא אותו גדול שהיה ראוי להבראו׳ קודם אדה״ר אלא אמר הקב״ה שמא יקלקל ואין מי שיבא לתקן אחריו אלא הריני בורא אדם תחילה שאם יקלקל יבא אברהם ויתקן תחתיו א״ר אבא בר כהנא בנוהג שבעולם אדם יש לו קורה שופע׳ היכן הוא נותנה לא באמצע טרקלין וכדי שתסבול קורות שלפניה וקורו׳ שלאחריה כך ברא הקב״ה את אברהם באמצע הדורות כדי שיסבול דורות שלפניו ושלאחריו. והנה בתחילת המאמר שמעתי לפרש במ״ש רבינו האר״י ז״צל בענין כניסת חסדי אימא הפנימיים במ׳ שנכנסים ממטה למעלה עד יום א׳ של חג הסוכות שנכנס בה החסד הראשון והגדול מכלם והטעם שנכנסין שלא כסדרן דכיון דהמלכות מלאה גבורות כשנכנס החסד הא׳ תוך הגבורות הרבות והגדולות ודאי מתבטל ואם היה נכנס העליון מהחסדים וגדול שבכלן היה מתבטל וגם אם אח״ך יכנסו החסדים הקטנים ממנו יתבטלו כלן לכן הם נכנסים ממטה למעלה כי נכנס תחילה הבחינה תחתונה ואף שמתבטלת תוך הגבורות עכ״ז איזה רושם הוא עושה וכן בכל יום עושה איזה רוש׳ יותר וכאשר יבא יום אחרון שנכנס החסד הראשון וכרוב גודלו עם הכנה מהחסדים שקדמו מתגברים החסדים ומתמתקות הגבורות עכ״ד ועד״ז היה ענין אברהם שהוא גדול שבכל הצדיקים ואם היה נברא בתחילה היה מתבטל בתוקף הדינין ואח״ך לא היו מועילים שאר הצדיקים ע״ד שכתב הארי ז״צל ולכך בא אדה״ר ואף שנתבטל וקלקל עכ״פ הפליא לעשות בתשו׳ ובאו חנוך ומתושלח ונח שם ועבר ואף שהיו מתבטלים קצת היו עושים איזה הכנה וכשבא אברהם אע״ה שדומה לחסד הראשון האיר ממזרח ונתמתק העולם עכ״ד:

ולכל הדברות אפשר שזהו מאי דאכפל תנא השתא לומר להודיע כמה ארך אפים וכו׳ דעתה הוא סוג אחר דהמתין כל הזמן הזה עד שיבא אברהם קרוב לעשרים דורות כדי שיתוקן העולם ויסבול דורות שלפניו ושלאחריו ומשום כי חפץ חסד הוא ית׳ כדכתיב אמרתי עול׳ חסד יבנה אשתהויי אשתהי בריאת אברהם הגם שבשבילו נתקיים העולם כדכתיב בהברא׳ באברהם איחר זמנו שבזה יהיה העולם קיים וזהו סוג אחר להודיע כמה ארך אפי׳ לפניו והא דנקט גבי עשרה דורות מנח ועד אברהם עד שבא אברהם אע״ה וקבל שכר כלם ולא נקט גבי עשרה דורות מאדם ועד נח עד שבא נח וקבל שכר כלם אפשר במ״ש ז״ל בתנחומא פ׳ ראה שעד מתן תורה כל מי שחוטא היה הדור משלם ודור המבול הרבה כשרים היו כמו נח ונמחו עם דור המבול ופירש הרב ברכת אברהם למהר״א ברודו ז״ל דף כ״ח שהיו לוקים מטעם ערבות שהיה דבר קצוב ז׳ מצו׳ אך ממ״ת עד ערבות מואב כל מי שחטא הקב״ה פורע ממנו שלא היה ערבות כיון שלא היה קצוב כמ״ש הר״מ ובסי׳ קל״א אבל בערבות מואב כבר ידעו כל המצות ושייך ערבות עש״ב. וא״כ תסגי לנח שלא נאבד עמהם מטעם ערבות וז״ש כי נחמתי כי עשיתים ונח אלא שמצא חן ויתן חינו להנצל אבל לא ליקח שכר כלם דאדרבא הי״ל ללקות בעבורם. וז״ש והנגלות וכו׳ לעשות את כל דברי התורה הזאת דכאן ענש על הערבות ונ״ט מאי שנא עתה דנענשים על הערבות מה שלא היה ממתין תורה עד אותו זמן לז״א לעשות את כל דברי התורה הזאת כלומר דעתה הוא דבר קבוע וידעו המצות והערב משתעבד משא״כ ממתן תורה עד עתה דלא מהני ערבות בדבר שאינו קצוב כמו שביאר באורך הר׳ הנז׳ ע״ש: