1רבי אומר איזהו דרך ישרה וכו׳. אפשר לפרש ששואל דרך יבחר בעשיית מצותיו יתברך. והנה מצינו דאע״ג דשכר מצות בהאי עלמא ליכא אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהם בעה״ז ואלו הן כבוד או״א וגמילות חסדים וכו׳ ומסיק סוף פ״ק דקדושין דכל הני דתנן הוי טוב לשמים ולבריות לאפוקי שלוח הקן ע״ש גם אמרו בקמא דף ט׳ ע״ב גבי הדור מצוה יותר משלי׳ משל הקב״ה ופירשו רש״י ותוס׳ דאוכל פירות בעה״ז וכתב הרב יעב״ץ בסוף משנה זו דזריזות וחיבוב והדור מצוה אוכל פירות בעה״ז ושרש דבריו מסוגית קמא הנז׳:2ובזה אפשר לדקדק הכתוב פ׳ אחרי ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה׳. וראיתי שפירשו משם הרב של״ה דתיבת וחי היינו זריז כמו שפירשו בן איש חי והכונה אשר יעשה אותם האדם וחי שיזדרז בהם בזריזות נמרץ עכ״ד וכמש״ל פ״א משנה א׳ ולדרכנו אפשר דרמז הכתוב דאם יזדרז האדם במצות בכל אופני הזריזות להקדים ולעשותם מן המובחר וכיוצא שהם כלם תולדות הזריזות זה יועיל לחיות כי יאכל פירות בעה״ז וז״ש אשר יעשה אותם האדם וחי שיזדרז ובזה וחי בהם שיאכל פירות אני ה׳ המשלם שכר גדול כרב גודלו והפירות עולים לחשבון גדול עצום ורב:3ומזה למדנו שעיקר עשיית המצות הן בזריזות וחיבוב והדור וגם אם יהיה טוב לבריות אלה הם דרכי המצות בעשייתן לעשות נתת רות ליוצרו. והראיה על זה הוא דעל הדור וחבוב מצוה ועל מצות שהם טוב לבריו׳ ג״כ יש להם פירות וא״כ הם חשובות לפני ה׳ מדראינו דמאכיל פירות בעה״ז. והיינו דאמר רבי איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם בעשיית המצות. כל שהיא תפארת לעושיה שמחבב ומזדרז דין הוא הד״ר נהד״ר בקדש בהדור מצוה דודאי חשוב לפניו ית׳. וגם תפארת לו מן האדם במצוות שהן טוב לבריות ג״כ והני בי תרי סלקין לעילא מדחזינן דאית ליה פירות בעה״ז. והוי זהיר במצוה קלה שאין לה פירות בעה״ז כבחמורה שיש לה פירות. דכיון דידעת דע״י הדור וחיבוב וזריזות יש פירות א״כ גם במצוה שמעצמה אין לה פירות שהיא טוב לשמים בלבד אתה יכול לעשו׳ שיהיו פירו׳ בהדור וחיבוב וכיוצא. שאין אתה יודע מתן שכרן של מצו׳ כי הנה כתב הרב מנות הלוי שסיפרו על אלכסנדרוס מוקדון שעני שאל לו שיתן לו צדקה ונתן לו עיר גדולה במתנה ויאמרו לו עבדיו איבר׳ מלכא את ואין מי יאמר לך מה תעש׳ אבל הביננו מה זאת עשית כי לעני הזה אם היית נותן עשרה דינרין היה אצלו מתנה מרובה ומעולם לא בא לידו כזו. והשיבם הוא שאל ממני ואני נתתי לו דבר מועט זוטר ובציר לגבי דידי עכ״ד. ומזה נלמד קצת מקצת הפלגת שכר עושי מצוה כי המעט מעט אשר יתן אלהי עולם ה׳ אין ערך לריבויו לגבי דידן. וז״ש והוי זהיר במצוה קלה וכו׳ שאין את״ה בערך הקטן שלך יכול לשער מתן שכרן של מצות אשר ממ״ה נותן והוא דבר שאין השכל מגיעו. ואחר זמן ראיתי ס׳ מוסר קטן שמו צמח צדיק וכתוב דף י״ו סגנון מעשה אלכסנדרוס הנז׳ בסגנון זה עני והלך בא לפני המלך אלכסנדר מוקדון ושאל ממנו פרוטה לצדקה והמלך נתן לו במתנה עיר גדולה ויאמר העני אהה אדוני המלך כי לי לא תאות מתנה גדולה כזאת ויען אלכסנדר אהה אחי כי לי לא יאות לתת מתנה מועטת באשר שאלת ובכן אין לי להבין על מה שראוי לך לקבל אלא על מה שראוי לי ליתן:
