זרוע ימין על משנה אבות א׳:א׳:ד׳-י״ג

1 משה קבל תורה מסיני אפשר לו׳ במ״ש רז״ל דבשעה ששמעו ישראל אנכי ולא יהיה לך נעקר י״צהר מלבם וכשאמרו דבר אתה ונשמעה חזר י״צהר למקומו. והשתא אם היו שומעים כל העשרת הדברות מפי הגבורה עקורים היו מי״צהר וכלם ידעו התורה כי היו דבקי׳ בהקב״ה ולא עשו עגל ולא חטאו. אבל בהיות שאמרו דבר אתה וכו׳ חזר יצה״ר והיה מה שהיה חטאו׳ הצבור והיחיד ופסק הדבקו׳ ונשארה ידיעת התורה לראשי הדורות והשרידים אשר ה׳ קורא וז״ש משה קבל תו״רה דהיינו תרי״א מצוות כמ״ש בסוף מכות על פסוק תורה ציוה לנו משה דאנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו׳ ומאחר שמשה קבל תורה לזה נתמעט׳ הידיעה כי גבר אויב ומזה נמשך ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים כי ידיעת התורה נשארה אצל גדולי הדורות ותלמידיהם:

2 ב. ועוד אפשר לומר כמ״ש הרב לב אריה פ׳ וארא משם הרב המקובל מהר״ר אלחנן ז״צל בתוספת משלו דישראל היו צריכין לישב במצרים ת״ל שנה כמספר חמשה פעמים אלהים גימטריא ת״ל שנה ולא ישבו אלא פ״ו שנים בקושי השעבוד כמספר שם אחד אלהי״ם ונשארו שמ״ד ויען היו נטמעים ח״ו נהפכו ד׳ אלהים לד׳ שמות המה רחמים פשוטים בזכות משה שהוא אחד יותר על שמ״ד וז״ש וזה לך האו״ת כי אנכי שלחתיך באות יתר של שמו זהו תורף קצת מדברי הרבנים הנז׳ ע״ש באורך. ואפשר להוסיף קצת שאמר הכתו׳ וזה בהוציאך וכו׳ את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה דהיינו שיקבלו התורה ורמז כי מש״ה גימט׳ מפ״י גבור״ה כמ״ש הרמ״ע ז״ל ובזכו׳ התורה שיקבל מפ״י גבור״ה הרמוז בשמו יגברו הרחמי׳ ויתוקנו הד׳ אלהים שיתמתקו ויהיו הוי״ות רחמים. וכן משה פירושו מוציא כמ״ש בתיה ותקרא את שמו משה כי מן המים משיתהו ונתבאר אצלנו דהו״ל לקרותו משוי כי משה מוציא אחרים אלא כונתה לקרותו משה שפירושו מוציא שיוציא אותה מהסט״א ומגהינם בזכות כי מן המים משיתהו וכן נקרא משה שהקב״ה הזמין בפה שם קדוש זה לרמוז כי הוא מוציא לישראל מגלותם בכח א׳ הנוסף בשמו על שמ״ד שנים הנותרים ושיקבלו על ידו מפ״י גבו״רה כמספר שמו התורה. וז״ש משה כלומר מוציא ישראל ממצרים בכח אות אחד יותר והוא גימט׳ מפי גבורה לכך קבל תורה מסיני מההר הנגלה עליו הקב״ה בתחילה לשלחו לפרעה והבטיחו בהוציאך העם ממצרים תעבדון וכו׳:

3 ג. ויתכן במ״ש בזהר דמשה בעלה דמטרוניתא ואמרו רז״ל פני יהושע כפני לבנה והנה התנא מיירי בתורה שבעל פה כי היא הנמסר׳ מגדול הדור לגדול הדור כי התורה שבכתב הנה היא כתובה על הספר בדיו ומסרה משה לכל ישראל כי ביום סילוקו כתב ס״ת לכל שבט ונתנו לו וידוע שתורה שבכתב בחינת ת״ת ותורה שבע״פ בחינת מלכות וז״ש משה שהיה בעלה דמטרוניתא בחינ׳ ת״ת קבל תורה שבע״פ דהוא מאריה דביתא ומסרה ליהושע שהוא בחינת לבנה מלכות ולו נאה למוסרה שהיא בחינתו:

4 ד. וירמוז עוד במשז״ל כי יש ששים רבוא אותיות לתורה וישראל הם ששים רבוא וכל נשמה מישראל אחוזה באות אחת מהתורה ומשה רבינו נעשה שליח קבלה לקבל הקדושין שהם הלוחות כמשז״‎ל והוצרך דוקא משה שנשמתו היה כוללת כולם ובקבלו הקדושין נמצא שנתקדשו כל ישראל כי הוא בחינה כוללת כל נשמות ישראל ואי לאו הכי לא היו הקדושין כדחזי דקי״ל אין קדושין לחצאין דהיינו לקדש חצי אשה אמנם משה רבינו ע״ה לו נאה לקבל הקדושין ולהיות שליח קבלה כי נשמתו בחינת נשמות כלם והנה הרב מהר״ח ן׳ עטר זצ״ל בספרו אור החיים פ׳ פנחס פירש כונת הכתוב יפקוד ה׳ אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה דשאלת משה רבינו ע״ה אל אלהי הרוחות שיודע רוח וגדר כל בשר תמנה אחד שיהיה בחינתו כללות כל העדה כשם שהיה הוא כולל לכלם והשיבו קח את יהושע איש אשר רוח בו כלומר בצד מה שוה לך שכולל כל רוחות ישראל עיין בדברי קדשו באורך וז״ש משה כלומר הכולל כל חלקי נשמו׳ ששים רבוא ישראל קבל תורה נעשה שליח קבלת הקדושין כי אין אשה מתקדשת לחצאין ודוקא משה רבינו ע״ה יכול לקבל הקדושין וזהו בעצם משה קבל תורה. ומסרה ליהושע שהיה בצד מה כולל כל ישראל כמ״ש הרב הנז׳ ויהושע לזקנים רבים כי בין הכל היה בהם כללות ישראל וכן זקנים לנביאים רבים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה שהיו ק״ך זקנים והיו כוללים בחינות כל ישראל ושמם הקדוש מורה עליהם כנסת הגדולה:

5 ה. ואפשר לרמוז עוד כי משה גימטריא הויה דאלפין שם מ״ה ואלהים דיודין גי׳ ש׳ כמ״ש במאורי אור. ולכן קבל תורה שכולל תורה שבכת׳ סוד הת״ת הויה דאלפין ותורה שבע״פ סוד מלכות בחינת אלהים. מסיני גימט׳ ה׳ הויות שהם ק״ל גימט׳ סיני כנגד ת״ת עד מ׳ שהם תנהי״ם:

6 ו. גם אפשר כי שם הקדוש של מש״ה גימטריא זה הוא עניו מאד מכל האדם בדקדוק ולדעת ריב״ל פ״ק דע״ז ענוה גדולה מכלן וא״כ שם משה מורה היותו עניו מאד וזכה לכל הקדושות מיום הולדו ולכן זכה לקבל התורה וז״ש משה קבל תורה מסיני שהיה עניו ולכך נבחר כמשז״‎ל:

7 ז. ועוד נרחיב זה במ״ש הרב עיון יעקב בפירוש משה קבל דתיבת קבל רמז שהיה עניו כמ״ש הוי קבל וקיים עכ״ד והנה כתבו גורי הארי זצ״ל דמזמור קל״א הוא ה׳ לא גבה לבי לרמוז כי מי שיש לו ענוה ניצול מס״מ גי׳ קל״א כי כן ענו״ה גימט׳ קל״א ולכן דוד הע״ה קבע מזמור זה במספר קל״א עכ״ד ובזה אפשר שזהו שרמוז הוי קבל וקיים ונקטו לענוה בתיבת קבל שהוא גי׳ ס״מ ואחד יתר לרמוז דהעניו ניצול ממנו. וז״ש משה קבל שהיה עניו ולכן קבל תורה שהוא גי׳ תריא לבטל ס״מ ולי׳ שגי׳ תרי״א מסיני דגם סיני גי׳ ס״מ עם הכולל לבטלו. וידידי המשכיל כמה״ר שמואל הכהן נר״ו רמז כי סיני גי׳ ענו״ה כמשז״‎ל שבחר בהר סיני משום הענו׳ עכ״ד וא״ש הכל כמ״ש בתנחומ׳ עקב דלא בחר ה׳ בישראל רק בעבור הענוה:

8 ח. א״נ מש״ה גימט׳ פרד״ס עם הכולל כמ״ש מהר״י צמח בריש ס׳ נגיד ומצוה. ואפשר להרחיב קצת כי פרדס רומז לאבי״ע ולנר״ן חיה וכל חלק כלול מכלם ועוד בה סוד הסוד כנגד יחידה שגם כן יש כל הבחי׳ ויתחלק לבחינות גדולות ומשה רבינו אפשר שזכה לקצת מזה של התורה שהיא כנגד יחידה דכתיב ותחסרהו מעט מאלהים וכנגד זה היה אחד יותר בשמו הקדוש לרמוז שזכה איזה חלק מבחינת יחידה ונודע כי בכל עולם יש שם הויה ב״ה ולכן סיני גימט׳ ה׳ הויות כנגד אביע ומה שלמעלה אשר בשם הויה הכוללת רמוז בקוץ היוד. וז״ש משה שהוא גימט׳ פרד״ס ואחד יותר קבל תורה בחלקיה מסיני גימט׳ ה׳ הויות.וא״ש את״ם וההי״ב:

9 ט. א״נ אפשר במ״ש בזהר הקדוש שהתורה שניתנה לנו היא מבריאה וידוע כי אל שדי הוא בבריא׳ ומשה גימט׳ אל שדי וז״ש משה שהוא גי׳ אל שדי קבל תורה מבחינת בריאה ששם מתיחס אל שדי גימטריא משה וא״ש וכו׳:

10 י. א״נ אפשר דיש לחקור דמשה רבינו סירב מאד לילך לפרעה ולמה לא סירב כלל בקבלת התורה וא׳ מהתירוצים שיש בזה הוא דראה דהקב״ה הניח כל הר וגבעה ובחר בסיני שהיה נמוך ושפל א״כ הקב״ה חפץ בשפל ומעתה אין לסרב לקבל התורה דהקב״ה רוצה שפל והוא מחזיק עצמו לשפל מהכל וז״ש משה קבל תורה ולא סירב מסיני מסיבת סיני שהקב״ה רצה בו כי רוצה בשפל וע״כ סבר דאין לסרב דהוא שפל ודוק שוב מצאתי ריש ויקר׳ רבה דמשה רבינו היה מן הצד בסיני עד שאמר לו הקב״ה עלה ובמקום אחר כתבתי בזה בס״ד: