ישע אלהים על אסתר ג׳:ו׳

1 ויבז בעיניו יר׳ כיון שראה שהיה מחמיר מרדכי על עצמו כ״כ שהואיל ועבדוהו לשם ע״א לא רצה לכרוע ולהשתחות לו חשב להשמיד קודם את כל הפרושים עם מרדכי המחמירים ואוסרי׳ על עצמם כ״כ כמ״ש ואח״כ עלה במחשבתו שמן היהודים הנשארים יצאו אח״כ גם כן פרושים אם כן אין לדבר סוף בלתי להשמיד את כולם למה בשביל שלא יצאו מהם עם מרדכי זש״ה ויבקש להשמיד את כל היהודים עם מרדכי כי מה בא ללמדנו וכי לא ידענו שהיהודים עם מרדכי ושמרדכי יהודי אלא במה שאמרנו מתורץ:

2 ובמ׳ מגילה מגילה יג: אמר רבא בתחילה במרדכי לבדו ולבסוף בעם מרדכי ומנו רבנן ולבסוף בכל היהודים הנה כי הוקשה לו כי אחר שהמן נמלא חימה על מרדכי על שלא חשבו לכלום ולא רצה להדרו אפילו אחר שהסיר הצלם מכליו כמש״ל אם כן היהודים למה יומתו מה עשו וכי טוביה חטא וזיגוד מנגד נגיד לזה אמר כי ודאי בתחילה במרדכי לבדו כמש״ה וימלא המן על מרדכי חימה ואחר שהגידו לו כי כל עם מרדכי גם כן הם אוסרין ומחמירין כמו מרדכי בעצמו ומנו רבנן בז לשלוח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי שגם הם לא יכרעו לו ומחמירים בדינם כ״כ ואחר כך בכל היהודים למה שלא יצאו מהם עם מרדכי כמש״ל: