1אמר מעתה כשתצרפם יחד תמצא תקכג פרקים וס"ג מסכתות. והנה שם בסמ"ג מונה בכורים ד' פרקים וכתב פרק רביעי מתחיל אנדרוגינוס ומונה ג"כ מסכת אבות לששה פרקים וכתב פרק הששי מתחיל שנו חכמים ע"ש. א"כ כשתספור ותמנה פרטן תמצא תקכ"ה פרקים וע"כ טעות הדפוס באחת מהנה או בבכורים או באבות. והוי יודע דבמשנה שבמשניות ליתא לתרוייהו. אכן בבכורים הנדפסים בכרך גמרא ברכות איתא פרק רביעי אנדרוגינוס שוה וכו' ונחלק לחמש פסקי משניות. אמנם לא נמצא עליו שום פירוש הן ר"ם והן ר"ש ובחבורי על התוספתא קראתיו בשם תנא תוספאה כתבתי פירוש תוספתא זו על נכון בס"ד. וכן לא נמצא במשניות פרק שנו חכמים. אמנם באבות הנדפס בכרך סנהדרין נמצא וגם יפריש על הסדר כמו בשארי פרקים מהאבות מפירוש הרמב"ם. לבד ראה נאמנים הרמב"ם סוף פרק ו' והמדרש שמואל המפרש לפרקי אבות וגם רש"י. הנדפס שם העידו כולם דהפרק שנו חכמים היא ברייתא ולא משנה. וז"ל הרמב"ם בהקדמתו לסדר זרעים שילהי ד"ה והחלק הששי וכו' והיו מספר כל מסכתות המשנה ששים ואחת ופרקים חמש מאות ושלשה ועשרים עכ"ל הרי הסכמת הרמב"ם ג"כ דלא נחשב פרק אנדרוגינוס וגם פרק שנו חכמים. ואז יעלה המספר מכוון תקכ"ג פרקים וכמו שסדרתי בפרטן. שם הוא גדול וקטן. מיהו מה שכתב הרמב"ם ס"א מסכתות היינו דקחשיב תלתא בבא לחדא מסכתא כמ"ש שם ריש דבריו בזה הלשון וחלק המסכת ראשונה לשלשה חלקים והתחיל ב"ק וכו' ע"ש דמלשונו נראה דס"ל דכולה נזיקין חדא מסכתא. והנה בב"ק ק"ב. ובע"ז ז'. היה זה דעת רב יוסף. אבל לדעת רב הונא שם תלתא מסכתות נינהו. וכל בבא נחשבת למסכת. וגם לתירוץ אי בעית אימא משום דקתני לה וכו' ע"ש בפרש"י מוכח דגם רב יוסף מודה דתלתא מסכתות נינהו ע"ש וקצת צ"ע. שוב ראיתי בפתיחת מד"ז הגאון התוי"ט לסדר נזיקין כתב דהרמב"ם פסק כרב יוסף דמסתבר כוותיה ע"ש. ולא הער' דלתירוץ אב"א גם רב יוסף ס"ל דתלתא מסכתות נינהו וצריך באור קצת. ולפיכך שפיר מונה וסופר בסוף הסמ"ג ס"ג מסכתות הן ונתן בהם סימנים ולבך יהיה גס ובסידור רב עמרם כתב בברכת כהנים יש בהם ס' אותיות כנגד ס' מסכתות שיש בששה סדרים לומר שכל העוסק בששים מסכתות מתברך בברכת כהנים הביאו בפי' המחזור וכתבתי על הגליון דצא"ל * דפרטי לא קא חשיב והארכתי שם קצת. גם בתשבי שרש גאון כתב ששמע שנקראו כן בעבור שהיו בקיאים בכל התלמוד שהם ס' מסכתות גאון בגימטריא ס' ע"כ: