יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים ז׳:א׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מפרשים:
1 גט שחרור וכו'. וא"ת אמאי לא כלל את זו בכלל הדרכים ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים והלא ענין הגט ג"כ שהוא כורת בינו לבינה, וי"ל דלא שוו לגמרי שהרי המגרש את אשתו יכול להחזירה אם ירצה ואינו כורת בינו לבינה אלא כל זמן שנשאת לאחר אבל דבר הכורת בינו לבין העבד הוא לעולם וק"ל.
2 לפיכך הכותב לעבדו וכו'. פ"ק דגיטין פלוגתא דתנאי ופסק כחכמים שאמרו הכותב כל נכסיו לעבדו יצא בן חורין שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין ולאו דוקא קרקע אלא ה"ה מטלטלין כדאיתא פ' מי שמת ואמר רב אשי טעמא משום דלאו כרות גיטא הוא. וא"ת כיון שפירש הדבר ששייר אמאי לא הוי כרות גיטא, וי"ל כיון שיש בדבור שהוא משתחרר בו שיור, דקאמר כל נכסי ואינו מתקיים כלו לא הוי כרות גיטא וכיון שלא קנה עצמו לא קנה שאר הנכסים דאין קנין לעבד.