יפה תואר על ויקרא רבה ל״ה

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

« יפה תואר על ויקרא רבה ל״ד:ט״ז יפה תואר על ויקרא רבה ל״ו:א׳ »

1 ויקרא רבה פתח ↗

אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ ויקרא כו, ג, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים קיט, נט: חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ, אָמַר דָּוִד רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיִיתִי מְחַשֵׁב וְאוֹמֵר לְמָקוֹם פְּלוֹנִי וּלְבֵית דִּירָה פְּלוֹנִית אֲנִי הוֹלֵךְ, וְהָיוּ רַגְלַי מְבִיאוֹת אוֹתִי לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר חִשַּׁבְתִּי מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת וְהֶפְסֵדָן שֶׁל עֲבֵרוֹת, וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ. רַבִּי מְנַחֵם חַתְנָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא אָמַר, חִשַּׁבְתִּי מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ לָנוּ בַּתּוֹרָה: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, וּמַה כְּתִיב תַּמָּן ויקרא כו, ו: וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, ויקרא כו, יד: וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, מַה כְּתִיב תַּמָּן ויקרא כו, יח: וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם. רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר, חִשַּׁבְתִּי בְּרָכוֹת חִשַּׁבְתִּי קְלָלוֹת. בְּרָכוֹת מֵאל"ף עַד תי"ו, קְלָלוֹת מִן וי"ו וְעַד ה"א, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵן הֲפוּכוֹת. אָמַר רַבִּי אָבִין אִם זְכִיתֶן הֲרֵינִי הוֹפֵךְ לָכֶם קְלָלוֹת לִבְרָכוֹת, אֵימָתַי כְּשֶׁתִּשְׁמְרוּ אֶת תּוֹרָתִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ.

2 ויקרא רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב משלי ח, לב: וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי וְאַשְׁרֵי דְּרָכַי יִשְׁמֹרוּ, מְדַבֵּר בְּיַעֲקֹב דִּכְתִיב בֵּיהּ בראשית כח, כ: וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר, רַבָּנָן וְרַבִּי אַסֵּי, רַבָּנָן אָמְרֵי עַל הַכֹּל הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעַל הַפַּרְנָסָה לֹא הֱשִׁיבוֹ. בראשית כח, כ: אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, אָמַר לוֹ בראשית כח, טו: וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ. בראשית כח, כ: וּשְׁמָרַנִּי, אָמַר לוֹ בראשית כח, טו: וּשְׁמַרְתִּיךָ. בראשית כח, כ: בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, אָמַר לוֹ בראשית כח, טו: בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. בראשית כח, כא: וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, אָמַר לוֹ בראשית כח, טו: וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת. וְעַל הַפַּרְנָסָה לֹא הֱשִׁיבוֹ. אָמַר רַב אַסֵּי אַף עַל הַפַּרְנָסָה הֱשִׁיבוֹ, דִּכְתִיב בראשית כז, טו: כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ, וְאֵין לְשׁוֹן עֲזִיבָה הָאֲמוּרָה כָּאן אֶלָּא לְשׁוֹן פַּרְנָסָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר תהלים לז, כה: נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם, דָּבָר אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁזַּרְעוֹ וּבָנָיו הֵם מְבַקְּשִׁים לָחֶם לֹא רָאִיתִי לְאוֹתוֹ צַדִּיק אֲבִיהֶם נֶעֱזָב מִיִּרְאָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה, שֶׁכָּךְ שׁוֹמֵעַ מִפִּי בּוֹרְאוֹ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אַשְׁרַי וְאַשְׁרֵיכֶם כְּשֶׁנִּתְקַיְּמוּ כָּל הַתְּנָאִין הַלָּלוּ שֶׁהִתְנֵיתִי עִמָּכֶם. אָמַר רַבִּי אַחָא אַף לְבָנָיו אָמַר כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי, אַשְׁרַי וְאַשְׁרֵיכֶם לִכְשֶׁתְּקַיְּמוּ כָּל הַתְּנָאִים הַלָּלוּ שֶׁהִתְנֵיתִי עִמָּכֶם, אֵימָתַי כְּשֶׁתִּשְׁמְרוּ אֶת תּוֹרָתִי, שֶׁנֶאֱמַר: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ.

3 ויקרא רבה פתח ↗

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם גּוֹזֵר גְּזֵרָה, אִם רָצָה לְקַיְמָהּ הֲרֵי הוּא מְקַיְמָהּ וְאִם לָאו סוֹף שֶׁמְקַיְמָהּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא גּוֹזֵר גְּזֵרָה הוּא מְקַיְמָהּ תְּחִלָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ויקרא יט, לב: מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה', אֲנִי הוּא שֶׁקִּיַּמְתִּי מִצְוַת עֲמִידַת זָקֵן תְּחִלָּה, אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ.

4 ויקרא רבה פתח ↗

חֻקִּים שֶׁבָּהֶם חָקַקְתִּי אֶת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה לג, כה: אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי, חֻקִּים שֶׁבָּהֶם חָקַקְתִּי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה לא, לד: כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה. חֻקֹּת שֶׁבָּהֶם חָקַקְתִּי אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ח, כט: בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ. חֻקּוֹת שֶׁבָּהֶם חָקַקְתִּי אֶת הַחוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה ה, כב: אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם. חֻקִּים שֶׁבָּהֶם חָקַקְתִּי אֶת הַתְּהוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ח, כז: בְּחֻקּוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם, חֹק וְחוּג לִגְזֵרָה שָׁוָה.

5 ויקרא רבה פתח ↗

רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר חֻקִּים שֶׁהֵם חֲקוּקִים עַל יֵצֶר הָרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה י, א: הוֹי הַחֹקְקִים חִקְקֵי אָוֶן, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לִמְקוֹם אַדְרִימוֹן שֶׁהוּא מְשֻׁבָּשׁ בִּגְיָסוֹת, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ הוֹשִׁיב בּוֹ קוֹסְטְרַיְנוֹס בִּשְׁבִיל לְשָׁמְרוֹ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָה קְרוּיָה אֶבֶן וְיֵצֶר הָרָע קָרוּי אֶבֶן, תּוֹרָה קְרוּיָה אֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כד, יב: אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה. יֵצֶר הָרָע קָרוּי אֶבֶן, דִּכְתִיב יחזקאל לו, כו: וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם. תּוֹרָה אֶבֶן, יֵצֶר הָרָע אֶבֶן, הָאֶבֶן תִּשְׁמֹר אֶת הָאָבֶן.

6 ויקרא רבה פתח ↗

אָמַר רַבִּי אַחָא בֶּן אֶלְיָשִׁיב חֻקִּים שֶׁמְבִיאִים אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה ד, ג: וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם, הוּא שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא עֵץ חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ג, יח: עֵץ חַיִּים הִיא. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר הַסַּיִּף וְהַסֵּפֶר נִתְּנוּ מְכֹרָכִין מִן הַשָּׁמַיִם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם שְׁמַרְתֶּם מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסֵפֶר זֶה הֲרֵי אַתֶּם נִצּוֹלִים מִן הַסַּיִּף, וְאִם לָאו סוֹף שֶׁהוּא הוֹרֵג אֶתְכֶם, וְהֵיכָן הוּא מַשְׁמָעָן שֶׁל דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית ג, כט: וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים, אֶת דֶּרֶךְ, זוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, וְאַחַר כָּךְ עֵץ הַחַיִּים, זוֹ תּוֹרָה. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הַכִּכָּר וְהַמַּקֵּל נִתְּנוּ מְכֹרָכִין מִן הַשָּׁמַיִם, אָמַר לָהֶם אִם שְׁמַרְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה הֲרֵי כִּכָּר לֶאֱכֹל, וְאִם לָאו הֲרֵי מַקֵּל לִלְקוֹת בּוֹ, הֵיכָן הוּא מַשְׁמָעוֹ שֶׁל דָּבָר ישעיה א, יט כ: אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ, וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, חֲרוּבִין תֹּאכֵלוּ. אָמַר רַבִּי אַחָא צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לְחָרוּבָא עֲבַדּוּן תָּתוֹבָא, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא יָאָה מִסְכֵּנוּתָא לִבְרַתֵּיהּ דְּיַעֲקֹב כְּעַרְקָא סוּמְקָא בְּרֵישָׁא דְּסוּסְיָא חִוָרָא.

7 ויקרא רבה פתח ↗

וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא אִם שְׁמַרְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה הֲרֵינִי מַעֲלֶה עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתָם. וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא אָמַר לָהֶם אִם שְׁמַרְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה הֲרֵינִי מַעֲלֶה עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם עַצְמְכֶם, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם תָּנֵי רַבִּי חִיָּא הַלָּמֵד לַעֲשׂוֹת לֹא הַלָּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, הַלָּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַלָּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת נוֹחַ לוֹ שֶׁנֶּהֶפְכָה שִׁלְיָתוֹ עַל פָּנָיו וְלֹא יָצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי אַחָא הַלָּמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת זוֹכֶה לְהַקְבִּיל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, מַה טַּעַם יהושע א, ח: לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל, וְאֵין תַּשְׂכִּיל אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר תהלים פט, א: מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי.

7 סנהדרין פתח ↗

אִתְּמַר: קָטָן, מֵאֵימָתַי בָּא לָעוֹלָם הַבָּא? רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי – חַד אָמַר: מִשָּׁעָה שֶׁנּוֹלַד, וְחַד אָמַר: מִשָּׁעָה שֶׁסִּיפֵּר. מַאן דְּאָמַר מִשָּׁעָה שֶׁנּוֹלַד – שֶׁנֶּאֱמַר: ״יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה״. וּמַאן דְּאָמַר מִשָּׁעָה שֶׁסִּיפֵּר – דִּכְתִיב: ״זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַה׳ לַדּוֹר״.

8 ויקרא רבה פתח ↗

וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם ויקרא כו, ד, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן שְׁלשָׁה נִתְּנוּ מַתָּנָה לָעוֹלָם, הַתּוֹרָה וְהַמְּאוֹרוֹת וְהַגְּשָׁמִים. הַתּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לא, יח: וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַלֹּתוֹ. הַמְאוֹרוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית א, יז: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים. הַגְּשָׁמִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר אַף הַשָּׁלוֹם, דִּכְתִיב ויקרא כו, ו: וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן נְחֶמְיָה אָמַר אַף הַיְשׁוּעָה, דִּכְתִיב תהלים יח, לו: וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ. רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי מַרְיוֹן אָמַר אַף פָּרָשַׁת הַיָּם הַגָּדוֹל, דִּכְתִיב בֵּיהּ ישעיה מג, טז: כֹּה אָמַר ה' הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ, שֶׁאִלְמָלֵא כֵן כֵּיוָן שֶׁאָדָם יוֹרֵד לְתוֹכוֹ מִיָּד מֵת. רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר אַף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב תהלים קה, מד: וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אַף הָרַחֲמִים, דִּכְתִיב תהלים קו, מו: וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף נִקְמָתוֹ שֶׁל אֱדוֹם, דִּכְתִיב יחזקאל כה, יד: וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל.

9 ויקרא רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, בָּרְבִיעִיּוֹת, אַתָּה אוֹמֵר בָּרְבִיעִיּוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת, אָמְרוּ אֲפִלּוּ שָׁנִים כִּשְׁנֵי אֵלִיָהוּ וְהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת, אֵינָן אֶלָּא סִימָן קְלָלָה, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, בָּרְבִיעִיּוֹת.

10 ויקרא רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, בַּלֵּילוֹת. בִּימֵי הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ הָיוּ גְשָׁמִים יוֹרְדִין בַּלֵּילוֹת, בְּשַׁחֲרִית נָשְׁבָה הָרוּחַ נִתְפַּזְרוּ הֶעָבִים זָרְחָה הַחַמָּה נִתְנַגְּבָה הָאָרֶץ, וְהָיוּ פּוֹעֲלִים יוֹצְאִים וְעוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּן וְיוֹדְעִין שֶׁרְצוֹן אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מַעֲשֵׂיהֶם. דָּבָר אַחֵר, וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת, מַעֲשֶׂה בִּימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח וּבִימֵי שְׁלַמְצָה הַמַּלְכָּה שֶׁהָיוּ גְּשָׁמִים יוֹרְדִים בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ חִטִּים כִּכְלָיוֹת וּשְׂעוֹרִים כְּגַרְעִינֵי הַזֵּיתִים וַעֲדָשִׁים כְּדִינְרֵי זָהָב, וְצָבְרוּ מֵהֶם חֲכָמִים וְהִנִּיחוּם לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חֵטְא גּוֹרֵם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ירמיה ה, כה: עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה וְחַטֹּאתֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם.

12 ויקרא רבה פתח ↗

עַד כַּמָּה גְשָׁמִים יוֹרְדִים וְהָאָרֶץ עוֹשָׂה פֵּרוֹת, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר עַד שְׁנַיִם, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר עַד שְׁלשָׁה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר עַד שְׁנַיִם יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, יוֹרֶה בְּמַרְחֶשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי דְּהוּא אוֹמֵר עַד שְׁלשָׁה, יוֹרֶה בְּכִסְלֵו וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן וּגְשָׁמִים בָּאֶמְצַע הֲרֵי שְׁלשָׁה. רַבִּי דּוֹסְתָּאי בְּרַבִּי יַנַּאי אָמַר הֲדָא הוּא דִכְתִיב איוב לז, ו: כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם, הֲרֵי שְׁלשָׁה, איוב לז, ו: מִטְרוֹת, שְׁנַיִם, הֲרֵי חֲמִשָּׁה. וְרַבָּנָן אָמְרִין שִׁבְעָה, אִלּלֵין חַמְשִׁיתָה, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, יוֹרֶה בְּכִסְלֵו וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן, הֲרֵי שִׁבְעָה. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ עָבַר הֲוֵינָא קוֹמֵי כְּנִישְׁתָּא דְּטַרְסַיָּא דְּלוֹד וּשְׁמָעִית קָלֵיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי יָתֵיב וְדָרֵשׁ רַבָּנִין בְּשֵׁם חִזְקִיָּה אֲמַר בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פְּקִידָה אַחַת הוּא פּוֹקֵד הָאָרֶץ וּמִיָּד הִיא עוֹשָׂה, מַה טַּעְמָא תהלים סה, י: פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה, שֶׁהִיא עוֹשָׂה לָכֶם אֶחָד לַעֲשָׂרָה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַב פַּפֵּי בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרֵי פְּעָמִים שֶׁעוֹשֶׂה בִּזְכוּת אִישׁ אֶחָד, בִּזְכוּת עֵשֶׂב אֶחָד, בִּזְכוּת שָׂדֶה אֶחָת, וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר זכריה י, א: שַׁאֲלוּ מֵה' מָטָר בְּעֵת מַלְקוֹשׁ ה' עֹשֶׂה חֲזִיזִים וּמְטַר גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה, לְאִישׁ וְלֹא לַאֲנָשִׁים, לְעֵשֶׂב וְלֹא לַעֲשָׂבִים, לְשָׂדֶה וְלֹא לְשָׂדוֹת. מלאכי ג, י: הָבִיאוּ את כל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וגו' בְּרָכָה עַד בְּלִי דָּי, מַהוּ עַד בְּלִי דָּי, רַבִּי יוֹנָה בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר עָלָיו דַּי, הוּא בְּרָכָה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר בְּשֵׁם רַב, עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם לוֹמַר דַּיֵּנוּ, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה גְּשָׁמִים טוֹרְדִים לָעוֹלָם יוֹצְאֵי דְרָכִים מְצֵירִין בָּהֶם, מְפָרְשֵׁי יַמִּים מְצֵירִין בָּהֶם, וְדוֹרְכֵי גִתּוֹת וְטָחֵי גַּגּוֹת. אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָן בְּרָכָה, מַה טַּעְמָא יחזקאל לד, כו: וְנָתַתִּי אוֹתָם וּסְבִיבוֹת גִּבְעָתִי בְּרָכָה וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ גִּשְׁמֵי בְרָכָה יִהְיוּ.

1 הה"ד חשבתי דרכי. כי קשה להם למה כתיב אם בחקותי תלכו ולא כתיב אם את אקותי תשמרו. כי בכל מקום כתיב הפעל שמר אצל חוק. ולכן מתרץ כל אחד לפי דרכו והביאו את הכתוב ואשיבה רגלי אל עדותיך אשר גם זה הוא כעין הפעל הליכה ואמר הראשון כי לכן השתמש דוד בהוראה זו לאמור כי אם הלך לטייל ולהתעדן במקום פלוני או בדירה פלונית שם על לבו את העונג אשר יבוא לאדם בלמדו דברי תורה שב אל עדות ה'. והתרחק מתענוגי העוה"ז. וכן הוא כוונת הכתוב אם בחקותי תלכו כי תשובו אחור מהתהלך בתענוגי העוה"ז ותדבקו ללכת בחקות ה'. ור"ה בשר"א אמר כי אי אפשר לאדם לעבוד את ה' מיד באהבה. אבל בראשונה יעבדהו שלא לשמה ומתוך שלא לשמה יבוא לשמה. וז"ש חשבתי מתן שכרן של מצות והפסדן של עבירות ועבדתי את ה' מיראת העונש ומאהבת הגמול ובאחרונה ואשיבה רגלי אל עדותיך ודבקתי בה מאהבת ד' ותורתו. וכן יתפרש אם בחקותי תלכו כי תלכו בחקות ה' ממדרגה למדרגה בראשונה ע"מ לקבל פרסו אח"כ מאהבה. ור' מנחם אמר כי לפעמים יחשוך אדם מיושר באמרו כי מטה ידו. ולא יבין כי לכן מטה ידו יען שחשך מיושר ואם רדף לעשות צדקה אז ה' ברך את נחלתו. וז"ש דוד חשבתי דרכי למה נרדפתי וחבלי רשעים עודוני. ואשיבה רגלי אל עדותיך ואז אויבי נפלו לפני חללים חללים ושלום היה לי מסביב וז"ש התורה אם בחקותי תלכו ואז עקב הליכתכם בחוקות ה' יבוא שלום בארץ ולא תהיה לכם מניעה מהלוך עוד בחקותיו. ור"א בריה דר"ח בשר"י אמר כי אם נביט היטב אז נראה כי הברכות מרובות מהקללות כי הברכות הם מא' עד תי"ו. והקללות מעטות וגם המה יהפכו לברכות ברצות ה' ומזה נוכח כי לא חפץ ה' ברעה וגם הרעות אשר יבוא לאדם הוא רק להעמידם על דרך טוב. ולכן אמר הכתוב אם בחקותי תלכו להראות על הליכה תמידית כי לא יתנגפו רגליכם עוד מלכת בדרכי ה' אם תחלו ללכת בחקות ה':

1 הה"ד ועתה בנים שמעו לי. בא לדרוש מה דמתחיל אם בחקותי תלכו ולא אמר והיה אם בחקותי וגו' כמו בכ"מ ומזה דרשו בת"כ כי הקב"ה מתאוה אשר בני ישראל ישמרו את חקותיו וזה שמביא על זה הכתוב ואשרי דרכי ישמרו וא"ר חנינא בר פפא על זה אשרי ואשריכם כשנתקיימו כו':

2 מדבר ביעקב. ופי' הכתוב דאומר לבני יעקב ועתה בנים שמעו לי. ולראיה כי טוב לשמוע לי זכרו כי מה מאושר הי' חלק יעקב אביכם אשר שמר את דרכי וזה ואשרי דרכי ישמרו קאי על יעקב:

3 א"ר חנינא בר פפא כו'. מקום של דברי רחב"פ הוא אחר דברי ר"א דאמר אף לבניו אמר כן שנאמר ועתה בני שמעו לי אשרי ואשריכם כו' ומפרש רחב"פ דבריו כי לא תאמר אשרי ליעקב ואשריכם לבניו אבל אשרי להקב"ה כי גם הוא מתאוה אשר ישמרו את מצותיו:

1 בנוהג שבעולם כו'. בא למדרש הסמיכות של אני ה' מסוף סדר בהר אל אם בחקותי תלכו ולחברם יחד. וזה אני ה' השומר חוק ומצוה ולכן אני מתאוה כי תלכו בחוקותי.

1 חקים שבהם חקקתי את השמים והארץ. אע"ג דבכ"מ מתפרש חק על מצות שאין בהם טעם והשטן משיב עליהם מ"מ דריש הכא על חקות שמים וארץ ואינך דק"ל למה כתיב מקודם בחקותי ואח"ז ואת מצותי ה"ל לכתוב אם את מצותי תשמרו ואח"ז ובחקותי תלכו ע"ד לא זו אף זו. לכן דריש בחקותי על התורה בכללה שע"י התורה נבראו שמים וארץ וכל צבאם כמו דאמרינן בריש סדר בראשית:

2 חוק וחוג לגז"ש לא גרסינן:

1 חקוקים על יצר הרע. כי התורה היא חק שעל ידה נדכה ונשבר היצר הרע כדאמרינן בקדושין פ"א אם אבן הוא נמוח:

1 חקים שמביאים את האדם לחיי עוה"ב. דריש בחקותי מלשון כתיבה וחקיקה ומביא ע"ז את הפסוק כל הכתוב לחיים וגו' כי ע"י התורה נכתב האדם לחיי עוה"ב:

2 הסייף והספר כו'. הנה ר"א ורשב"י שניהם באו לנו ללמד כי השכר והעונש יבואו לאדם מאת ה' אפס השכר יתן ה' לבדו או ע"י מלאכיו בידו לשומרי תורה אבל העונש אמר ר"א כי הוא לא יבוא מידי ה' כי הרעה לא תצא מאתו אבל העון לבד ילכד את הרשע וימיתנו. ואם ישמור את התורה אז ינצל מכל רע ויתענג על טוב ה'. ושכרו הוא מוכן. אפס ר"א לא ידבר מן השכר יען כי זה ידוע הוא ולא ידבר רק מן העונש כי אם יעבור חוק אז הרעה תמותת את הרשע וזה שמזכיר הסייף והספר. ורשב"י מוסיף כי גם העונש יבא מן השמים ליסרו להוליכו בדרך טובים וכמו המקל הרודה לתינוק למען ילמד ויבין כן בא העונש מן השמים לישר דרכיו והשכר והעונש שוים הם ולכן אמר הככר והמקל מזכיר את השכר והעונש ביחד. והנה מה שאמר רשב"י הככר ולא אמר הלחם או השכר י"ל כי בא לרמז לנו תירוץ על הקושיא שהקשו רבים למה הזכירה תורה רק שכר הגונפי ונתתי גשמיכם בעתם וגו' ולא זכרה שכר הרוחני בעדן גן אלהים ותירצו כי היעוד הנאמר פה בתורה איננו על שכר המצות. כי שכרו צפון בעדן גן אלהים. אבל התורה תבטיח כי אם תלכו בחקות ה' אז יוסרו כל המניעים המונעים את האדם מעבוד את ה'. כמו רעב. מלחמה. דבר וכל פגע רע. ואז הלא שכרכם נכון מאת ה'. והנה כמו הרעב והעוני וכדומה יתעו את האדם לחטא ופשע. כן גם העושר הרב יסיתו את האדם לכחש בה' ולבעט בתורתו. ולכן מרמז רשב"י כי הטוב היורד מן השמים ירד במדה ובמשקל וזה שאמר ככר הבא במדה. ולא לחם ועושר אשר הם בלי גבול:

1 כאלו אתם עשיתם אותם. רחב"ח דריש ועשיתם אותם כאלו עשיתם את דברי התורה ופי' כי התורה נקראת על שמו וכמו דאמרינן בפ"ק דע"ז על הכתוב ובתורתו יהגה יומם ולילה. ורחב"פ דריש ועשיתם אותם כאלו עשיתם את עצמכם וכאלו כתיב אתם וכדגרסינן בחלק צ"ט ע"ב אל תקרי אותם אלא אתם:

2 נוח לו שלא נברא. הנה מה שאמר ר"ח נוח לו שלא נברא ור"י אמר נוח לו שנהפכה שליתו על פניו פליגי בזה באיזה זמן הקטן זוכה לעוה"ב כדאיתא בפ' חלק חד אמר משעה שנולד וח"א משעה שנזרע. ור"ח סובר משעה שנולד ואין הפרש בין שלא נברא כלל ובין היוצא מת מרחם אמו לכן אמר שלא נברא ור"י סובר דמשעה שנזרע ולכן אמר נוח לו שנהפכה שליתו דיש לו עכ"פ חלק לעוה"ב משנולד וירשע אבל איננו טוב משלא נברא כלל כי לזה אין חלק כלל:

1 וג' נתנו מתנה כו'. מבואר בב"ר פ"ו ע"ש:

1 בעתם ברביעית. מי"ז מרחשוון עד ר"ח כסלו:

2 או אינה אלא בערבי שבתות. ונקרא בעתם משום דהגשם הראשון ירד בע"ש כאשר נברא אדם הראשון וכמ"ש רש"י ז"ל על פסוק וכל שיח השדה:

3 סימן קללה. לפי שעוסקין אז בצרכי שבת לצאת ולבוא ומצטערים מן הגשמים:

1 בלילות. שבני אדם מצוים בבתיהם וכ"ה הטעם מ"ש בלילי שבתות כי ביום השבת יוצאים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות:

1 ר"מ אומר עד ב' כו'. שניהם באו לדרוש גשמיכם הצריכים לכם ולא יותר כי רבוי הגשמים קשה לעולם:

2 פקידה אחת כו'. והא דכתיב בקרא יורה ומלקוש מיירי באין עושין רש"מ כ"כ כדמוקמינן בפ' כיצד מברכין וע"ש בתוס':

3 אחד לעשרה. פי' במקום שראוי לעשות אחד יעשה עשרת מונים. ומה דלא מפרש מלשון עושר דא"כ היה לו לומר תעשירנה בהפעיל:

4 בזכות איש א'. מובא פה לדרוש גשמיכם לכל אחד מכם וכן מה שנאמר יבולה ולא יבוליה משמע אפילו בשביל מין אחד. וכן מה דכתיב ועץ השדה ולא כתיב ועץ הארץ כמו בקללה למדרש גם בשביל שדה אחת:

5 דבר שאפשר לומר עליו די. פי' כי בכל הטובות עיני האדם לא תשבענה ויבקש יותר אבל לגשמים יש גבול וקצבה לומר כי די לי. אך בירושלמי פ' הרואה הגירסא דבר שאי אפשר לומר דיי וכן יש לגרוס כאן:

6 שיבלו שפתותיכם. דרך גוזמא או פירושו כל הימים אשר תבלו על האדמה ושפתותיכם אתכם:

7 לפי שבעוה"ז. בא לסיים בדברי נחמה כדרך המדרש בכ"מ:

8 מאי טעמא ונתתי וגו' גשמי ברכה יהיו. פי' כי המעט גשם אשר אוריד יהיה לכם לברכה ולא תצטרכו יותר:

5 קידושין פתח ↗

תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בְּנִי אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוּוֹל זֶה – מׇשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אִם אֶבֶן הוּא – נִימּוֹחַ, וְאִם בַּרְזֶל הוּא – מִתְפּוֹצֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה׳ וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע״. אִם אֶבֶן הוּא – נִימּוֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹי כׇּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם״ וְאוֹמֵר: ״אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם״.

7 עבודה זרה פתח ↗

וְאָמַר רָבָא: בַּתְּחִילָּה נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְבַסּוֹף נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּתוֹרַת ה׳ חֶפְצוֹ״, ״וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה״.

« יפה תואר על ויקרא רבה ל״ד:ט״ז יפה תואר על ויקרא רבה ל״ו:א׳ »