יפה תואר על ויקרא רבה ב׳:א׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור ויקרא רבה ב׳:א׳
1 דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה', זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ירמיה לא, יט: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם. עֲשָׂרָה נִקְרְאוּ יְקָרִים, וְאֵלּוּ הֵן: הַתּוֹרָה, וְהַנְּבוּאָה, וְהַתְּבוּנָה, וְהַדַּעַת, וְהַסִּכְלוּת, וְהָעשֶׁר, וְהַצַּדִּיקִים, וּמִיתָתָן שֶׁל חֲסִידִים, וְהַחֶסֶד, וְיִשְׂרָאֵל. הַתּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ג, טו: יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים. הַנְּבוּאָה מִנַּיִן שמואל א ג, א: וּדְבַר ה' הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם. הַתְּבוּנָה מִנַּיִן משלי יז, כז: יְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה. הַדַּעַת מִנַּיִן משלי כ, טו: וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת. הַסִּכְלוּת מִנַּיִן קהלת י, א: יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט. הָעשֶׁר מִנַּיִן משלי יב, כז: וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ. צַדִּיקִים מִנַּיִן תהלים קלט, יז: וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל. מִיתָתָן שֶׁל חֲסִידִים מִנַּיִן תהלים קטז, טו: יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו. הַחֶסֶד מִנַּיִן תהלים לו, ח: מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים. יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם. בְּיֹקֶר יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים לִי, בַּנֹּהַג שֶׁבָּעוֹלָם אֶלֶף בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לַמִּקְרָא, יוֹצֵא מֵהֶן מֵאָה. מֵאָה לַמִּשְׁנָה, יוֹצְאִין מֵהֶן עֲשָׂרָה. עֲשָׂרָה לַתַּלְמוּד, יוֹצֵא מֵהֶן אֶחָד. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב קהלת ז, כח: אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי, דָּבָר אַחֵר, אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי, זֶה אַבְרָהָם. קהלת ז, כח: וְאִשָּׁה בְכָל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי, זוֹ שָׂרָה. דָּבָר אַחֵר, אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי, זֶה עַמְרָם. וְאִשָּׁה בְכָל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי, זוֹ יוֹכֶבֶד. דָּבָר אַחֵר, אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי, זֶה משֶׁה. וְאִשָּׁה בְכָל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי, אֵלּוּ נְשֵׁי דוֹר הַמִּדְבָּר. רַבִּי אוֹמֵר נְשֵׁי דוֹר הַמִּדְבָּר כְּשֵׁרוֹת הָיוּ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁהֵן אֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן מִיָּד נָעֲלוּ דַּלְתוֹתֵיהֶן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׂרָאֵל בְּיֹקֶר עוֹמְדִין לִי. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי יִצְחָק, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר אִלּוּ בִּקֵּשׁ פַּרְעֹה מִשְׁקַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, לֹא הָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק וַהֲלוֹא בְּדָמִים נְטָלָן מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל כִּנִּים, מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל עָרוֹב, אֵין לוֹ דָּמִים, הֱוֵי בְּיֹקֶר יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים לִי.
פירוש יפה תואר על ויקרא רבה ב׳:א׳
1 והצדיקים. אע"ג דמני כבר ישראל אבל זה נאמר על חסידי או"ה:
2 בנוהג שבעולם. עיקר המאמר מובא פה בשביל מה שדרש אדם אחד מאלף מצאתי זה אברהם. ומזה מוכח כי ישראל נקרא יקר. אחרי שכמה דורות נאבדו עד שנמצא אברהם ראש יחסנו. ואגב זה מביא אלף נכנסין למקרא כו' וזה הוא דרך המדרש בכמה מקומות:
3 יוצא מהן ק'. פי' המבינים את המקרא. ומן אלה הק' הלומדים משנה אחרי שיבינו מקרא יוצאין מהן י' והשאר אינם מצליחים בלמודם וכן בגמ' כי רק אחד מאלף יבינהו ויוכל להורות. לכן יקר הוא מאד. וע"ז אמר אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי שגם אחת מהן לא תצלח בלמוד כי נשים דעתן קלות:
4 לא היית נותן לו בתמיה. כי אין הקב"ה חפץ במיתתן של רשעים. ובחר יותר לפדותם בכל הון רק פרעה לא חפץ כל מחיר בעדם. ומוכרח היה ה' להטביעו בים ומזה מוכח כי ישראל עומדים ביוקר אחרי אשר בגללם המית את המצרים: