יפה תואר על ויקרא רבה ט״ז:ט׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור ויקרא רבה ט״ז:ט׳
9 וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת ויקרא יד, ה, לָמָּה שׁוֹחֵט אַחַת וּמֵנִיחַ אַחַת, לוֹמַר לְךָ כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַשְּׁחוּטָה לַחֲזֹר כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לַנְּגָעִים לַחֲזֹר, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קוֹרֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְיוֹנוֹת שֶׁלּוֹ וְאוֹמֵר לֹא עַל חִנָּם הִכֵּיתִי אוֹתוֹ, אֶלָּא ישעיה נז, יז: בַּעֲוֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר חָזַר תּוֹבְיָה לְתוֹבֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר משלי כו, יא: כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר הָדַר שַׁטְיָא לְאוֹרַח שְׁטוּתֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר משלי כו, יא: כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ. ישעיה נז, יח: דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ וְאַנְחֵהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו, אֵלּוּ אֵבָרָיו הַמִּתְאַבְּלִים עָלָיו. ישעיה נז, יט: בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר אִם הֵנִיבוּ שְׂפָתָיו שֶׁל אָדָם בִּתְפִלָּה, יְהֵא מֻבְטָח שֶׁנִּשְׁמַעַת תְּפִלָּתוֹ, מַאי טַעְמָא בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם וגו', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נַחְמָנִי אוֹמֵר אִם כִּוֵּן לִבּוֹ בַּתְּפִלָּה הוּא מוּבְטָח שֶׁנִּשְׁמַעַת תְּפִלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים י, יז: תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ, כַּד שְׁלִימִין מִינֵיהּ זַכָּיָה ישעיה נז, יט: לָרָחוֹק, רַב הוּנָא וְרַב יוּדָן בְּשֵׁם רַב אַחָא, זֶה מְצֹרָע שֶׁהָיָה רָחוֹק וְנִתְקָרֵב, ישעיה נז, יט: אָמַר ה' וּרְפָאתִיו, וְאַסִּינֵיהּ לֵיהּ לְגַרְמֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה יז, יד: רְפָאֵנִי ה' וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה וגו',
פירוש יפה תואר על ויקרא רבה ט״ז:ט׳
9 לשחוט לחזור. צ"ל למשולחת לחזור כי לא יוכל להחזירה בידים וכן הוא כאן בתנחומא. ובמדרש תדשא פ' י"ז:
10 בעון בצעו. כדלקמן על י' דברים נגעים באים ובהן יש גזל:
11 אם הניבו שפתיו. פי' שתפלתו שגורה בפיו וכדאי' בפ' אין עומדין ומביא לראיה מן בורא ניב שפתים ומ"ש כאן מ"ט תכין לבם וגו' זהו דבור אחר וקאי על המכוון בתפלתו וכן הוא הגי' בילקוט תהלים:
12 כבר שלמיה מניה כו'. פי' כבר נפרע ממנו על חטאתו לכן יזכה מעתה והלאה: