יפה תואר על ויקרא רבה י״ג:ב׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור ויקרא רבה י״ג:ב׳
2 רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי פָּתַח חבקוק ג, ו: עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, מָדַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הָאֻמּוֹת וְלֹא מָצָא אֻמָּה שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא דּוֹר הַמִּדְבָּר. מָדַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הֶהָרִים וְלֹא מָצָא הַר שֶׁתִּנָּתֶן בּוֹ אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא סִינָי. מָדַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת כָּל הָעֲיָרוֹת וְלֹא מָצָא עִיר שֶׁיִּבָּנֶה בּוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא יְרוּשָׁלָיִם. מָדַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הָאֲרָצוֹת וְלֹא מָצָא אֶרֶץ שֶׁרְאוּיָה לִנָּתֵן לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר וגו'. רַב אָמַר דָּמָן שֶׁל כְּנַעֲנִים הִתִּיר וּמָמוֹנָן הִתִּיר, דָּמָן הִתִּיר דברים כ, טז: לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה, מָמוֹנָן הִתִּיר, שֶׁנֶּאֱמַר דברים כ, יד: וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אֹיְבֶיךָ. רַבִּי הוּנָא אָמַר הִתִּיר זוֹנִין שֶׁלָּהֶן, כְּדִכְתִיב איוב יב, יח: מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ. עוּלָא בִּירָאָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָמַר מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁיָּצָא לַגֹּרֶן וְכַלְבּוֹ וַחֲמוֹרוֹ עִמּוֹ, הִטְעִין לַחֲמוֹרוֹ חָמֵשׁ סְאִין וּלְכַלְבּוֹ שְׁנֵי סְאִין, וְהָיָה הַחֲמוֹר מְהַלֵּךְ וְהַכֶּלֶב מַלְחִית, נָטַל מִמֶּנּוּ אֶחָד וְנָתַן עַל גַּבֵּי הַחֲמוֹר, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה מַלְחִית, אָמַר לֵיהּ אַתְּ טָעוּן מַלְחִית לֵית אַתְּ טָעוּן מַלְחִית. כָּךְ אֲפִלּוּ שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁקִּבְּלוּ בְּנֵי נֹחַ כֵּיוָן שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַעֲמֹד בָּהֶן עָמַד וּפְרָקוּם לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאי, מָשָׁל לְרוֹפֵא שֶׁנִּכְנַס לְבַקֵּר שְׁנֵי חוֹלִים, אֶחָד לְחַיִּים וְאֶחָד לְמִיתָה, אָמַר לָזֶה שֶׁל חַיִּים זֶה תֹּאכַל וְזֶה לֹא תֹאכַל, וְשֶׁאֵינוֹ לְחַיִּים אָמַר, כָּל דְּבָעֵי הָבוּ לֵיהּ. כָּךְ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁאֵינָן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא כְּתִיב בָּהֶם בראשית ט, ג: כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא דברים יד, ד: זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ.
פירוש יפה תואר על ויקרא רבה י״ג:ב׳
2 שהיתה ראויה לקבל את התורה כו'. הנה במה שבחר ה' בארץ ישראל בירושלים ובהר סיני וכן בעם ישראל פי' לעיל ס"א פ' נ"ה סי' ח' ט' ובפ"ב סי' ה' ומה שבחר בדור המדבר הטעם מפני שהיו נכנעים מאד מסבלות מצרים לכן יאות להם לקבל עול מלכות שמים. עול תורה ומצות:
3 התיר זונין. זה משל על ז' מצות שלהם שלא שמרו ולא יקבלו עליהם שכר:
4 עמד ופרקן לישראל. כי בני נח קבלו עליהם ל' מצות כדאיתא בפ' ג"ה. וכיון שלא שמרו ז' המצות הטיל גם שאר המצות שלהם על ישראל: