יפה תואר על שמות רבה ח׳:ב׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור שמות רבה ח׳:ב׳
2 פַּרְעֹה הָיָה אֶחָד מֵאַרְבָּעָה בְּנֵי אָדָם שֶׁעָשׂוּ עַצְמָן אֱלָהוּת וְהֵרֵעוּ לְנַפְשָׁם, וְאֵלּוּ הֵן: חִירָם, וּנְבוּכַדְנֶצַּר, וּפַרְעֹה, וְיוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה. חִירָם מִנַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל כח, ב: אֱמֹר לִנְגִיד צֹר וגו' וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי. וּמִנַּיִן שֶׁשִּׁחֵת לְנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל כח, יז: גָּבַהּ לִבְּךָ בְּיָפְיֶךָ שִׁחַתָּ חָכְמָתְךָ עַל יִפְעָתֶךָ עַל אֶרֶץ הִשְׁלַכְתִּיךָ לִפְנֵי מְלָכִים נְתַתִּיךָ לְרַאֲוָה בָּךְ. נְבוּכַדְנֶצַּר מִנַּיִן, שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, דִּכְתִיב ישעיה יד, יד: אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ישעיה יד, טו: אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר. מֶה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִגְלָהוּ לַמִּדְבָּר עַד שֶׁהוּא בְּמַלְכוּתוֹ וְהֶאֱכִילוֹ עֵשֶׂב כַּבְּהֵמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר דניאל ד, ל: וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל. וְהָיוּ הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת רוֹאִין אוֹתוֹ בִּדְמוּת נְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר חבקוק כ, יז: וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס אֶרֶץ קִרְיָה וגו', כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר דברים ז, ג: וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם, וְעַל כָּל זֹאת דניאל ז, ד: וּלְבַב אֱנָשׁ יְהִיב לַהּ, דִּכְתִיב דניאל ד, לא: וְלִקְצָת יוֹמַיָּא אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר עַיְנַי לִשְׁמַיָּא נִטְלֵת וּמַנְדְּעִי עֲלַי יְתוּב, וּפַרְעֹה מִנַּיִן שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל כט, ג: לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי, מְסָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיַד אוֹיְבָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה מד, ל: כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי נֹתֵן אֶת פַּרְעֹה חָפְרַע מֶלֶךְ מִצְרַיִם, מַהוּ חָפְרַע, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר במדבר ה, יח: וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן, וּכְתִיב ישעיה יט, טז: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִצְרַיִם כַּנָּשִׁים. יוֹאָשׁ מִנַּיִן שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, דִּכְתִיב דברי הימים ב כד, יז: וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם, מַהוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ, שֶׁעֲשָׂאוּהוּ אֱלוֹהַּ, אָמְרוּ לוֹ אִלּוּלֵי שֶׁאַתָּה אֱלוֹהַּ לֹא הָיִיתָ יוֹצֵא לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, אָמַר לָהֶן כָּךְ הוּא, וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ לֵעָשׂוֹת אֱלוֹהַּ, וְהִשְׁחִית לְנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר דברי הימים ב כד, כג: וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם, וּכְתִיב דברי הימים ב כד, כד: וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים, אַל תִּקְרֵי שְׁפָטִים אֶלָּא שְׁפוּטִים, וּכְתִיב דברי הימים ב כד, כה: וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ בְּמַחֲלֻיִים רַבִּים וגו' וַיָּמֹת וגו' וְלֹא קְבָרוּהוּ בְּקִבְרוֹת הַמְלָכִים. וּמִי גָרַם לְפַרְעֹה שֶׁיִּלְקֶה, עַל שֶׁאָמַר: לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי, לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה. קהלת ה, ז: כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם, לֵךְ וַעֲשֵׂה מִי שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ שַׁחַץ בָּעוֹלָם עַל שֶׁהִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר איוב מא, כו: אֵת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה הוּא מֶלֶךְ עַל כָּל בְּנֵי שָׁחַץ, וְכִי גָבוֹהַּ יִרְאֶה וְשָׁפָל אֵינוֹ רוֹאֶה, וְהָכְתִיב זכריה ד, י: עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ, אֶלָּא אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אֵלּוּ הַגֵּיוְתָנִין שֶׁעוֹשִׂין עַצְמָן אֱלוֹהוּת וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מֵהֶן שְׁחָצִים בָּעוֹלָם. וְכֵן סַנְחֵרִיב נִתְגָּאֶה וְנַעֲשָׂה שַׁחַץ בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר מלכים ב יט, לה: וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף אִישׁ, לְכָךְ כְּתִיב: אֵת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה שַׁחַץ שֶׁל גֵּיוְתָנִים לְכָל הַבְּרִיּוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ירמיה כג, כד: אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה', אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי אִם יֵשֵׁב אָדָם בְּזָוִית וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֲנִי מַרְאֵהוּ לַבְּרִיּוֹת, אִם יַטְמִין אָדָם עַצְמוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אֲנִי מַרְאֵהוּ לַבְּרִיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אֲנִי מְמַלֵּא מִמֶּנּוּ הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים וּמַרְאֶה שַׁחֲצוֹ לַבְּרִיּוֹת, לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה.
פירוש יפה תואר על שמות רבה ח׳:ב׳
2 והרעו לנפשם. כי תחת שהיו חושבים עצמם לאלהות אשר הם בכחם ובחפצם משפיעים על כל וחוננים ונותנים. לכן נענשו בזה שהיו לנשים אשר המה המקבלים ההשפעה ונפעלים מבעליהם. וכן הוא בכ"מ הזכר הוא הפועל ומשפיע והנקבה הנפעלת ומקבלת השפעה:
3 שנאמר לי יאורי וגו'. הך קרא כתיב בפרעה שהי' בימי יחזקאל וכן פרעה חפרע היה בימי ירמיה. ומה זה ענין לפרעה שהיה בימי משה. ועמ"ש בזה ביפה ענף על מגילת רות:
4 ומי גרם לפרעה שילקה כו'. עתה מפרש טעמא אחריני בקריאת משה אלהים לפרעה. והוא לשון שופט ורודה ומפני שפרעה התגאה ועשה עצמו אלוה אמר שיהיה משה אלהים על גביו להנקם ממנו ע"ד כי גבוה מעל גבוה שומר. והוא יפרע ממנו בזה שיראהו כי יש עוד גבוה עליו ואע"ג דעיקר העונש היה בשביל ששעבד בישראל מ"מ אם לא חשב עצמו לאלוה והאמין בה' אז לא הכביד ידו על בני ישראל. וע"ע בזה בתנחומא:
5 שהקב"ה מראה שחץ של גוותנין כו'. ודריש את כל גבוה יראה כמו יראה בפת"ח וזה כי הוא מראה שחצם אל הגבוהים בעיניהם: