יפה תואר על שמות רבה ה׳:ב׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור שמות רבה ה׳:ב׳
2 אָמַר רַבִּי חָמָא בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה נִתְלַשׁ משֶׁה רַבֵּינוּ מִבֵּית אָבִיו, לָמָּה כֵן, שֶׁאִלּוּ גָּדַל בְּבֵית אָבִיו וּבָא וְאָמַר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל הַמַּעֲשִׂים לֹא הָיוּ מַאֲמִינִים בּוֹ, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אָבִיו מְסָרָהּ לוֹ, לְפִי שֶׁיּוֹסֵף מְסָרָהּ לְלֵוִי וְלֵוִי לִקְהָת וּקְהָת לְעַמְרָם. וּלְכָךְ נִתְלַשׁ מִבֵּית אָבִיו, וּכְשֶׁהָלַךְ וְהִגִּיד לְיִשְׂרָאֵל כָּל הַדְּבָרִים, לְפִיכָךְ הֶאֱמִינוּ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר שמות ד, לא: וַיַּאֲמֵן הָעָם.
פירוש יפה תואר על שמות רבה ה׳:ב׳
2 בן י"ב שנה כו'. ודריש מדכתיב ויגדל משה משמע שבא רק עתה לכלל אנשים וכמו דכתיב ויגדלו הנערים ואיתא בב"ר פס"א שהיו בני י"ג שנה. א"נ דדריש מדכתיב מי שמך לאיש משמע שלא נקרא עדנה איש וזה לפני י"ג שנה כי אז נקרא איש וכדאיתא בפרק בן סורר גבי וכי יזיד איש וחולק על הא דאמור לעיל בן כ' או בן מ' שנה:
3 למה כן. כלומר למה הסב הקב"ה כי יברח מפני המצרי ולא הכין לו מנוס במצרים כי לא יהיה נע ונד בארץ לא לו:
4 אביו מסרה לו. אבל עתה לא יאמרו כן כי מסר לו במצרים כי אין מוסרין סוד רק לאיש שבא בשנים:
5 לפיכך האמינו בו. ומה שהיה צריך להאותות נבאר אי"ה בסמוך: